לא רחוק מכאן יכול להיות בכל מקום בארץ שם נולדתי תחת שמי תמוז מותכים ובמות אמא נורא היה צערה כורעת ללדת על סדינים לבנים על סדינים לבנים,צער המוות וצער הלידה חברו יחדיו להכריעה הייתי רוצה להאמין כי אי שם גמעה ציפור את השחר של טרם היותי וצווחה אן כוכב מלובן נדלק לסמן את בואי מכל מקום בילדותי סבך עץ זית מוכה ברק והשיר את פירותיו הבשלים על ראש נערה שאהבתי ממרחק וחוף הים צייר לי באירוניה דקה שלפוחיות תואמות בכתפי דימוי לכנפיים לילד שוחר מעוף שם ילדותי ארוזה בשרטוטי חול ומעוגלת בשלולית בסירות נייר קשורה בחוטים דקים מהראות בקרסים אל בגרותי מכל מקום בבגרותי סבך שיח ורדים מוכה ברק אביב והשיר פרחים כבדים על ראש נערה שאהבתי מרחוק הייתי רוצה להאמין כי אי שם גומעת ציפור את השחר של טרם היותי וצווחת או כוכב מלובן נדלק לסמן את דרכי

No lejos de aquí podría ser en cualquier lugar del país allí nací bajo los cielos fundidos de Tamuz y en la muerte de mi madre terrible fue su dolor, en cuclillas para parir, sobre sábanas blancas, sobre sábanas blancas, la pena de la muerte y la pena del nacimiento se unieron para doblegarla. Quisiera creer que en algún lugar un pájaro sorbió el alba de antes de mi ser y chilló, o se encendió una estrella al rojo vivo para señalar mi llegada. En todo caso, en mi niñez un enmarañado olivo golpeado por el rayo sacudió sus frutos maduros sobre la cabeza de una muchacha a la que amé de lejos, y la orilla del mar me dibujó con fina ironía ampollas gemelas en los hombros, imagen de alas para un niño ansioso de volar. Allí mi infancia embalada en bocetos de arena y redondeada en un charco, en barquitos de papel, atada con hilos demasiado finos para la vista, con anzuelos a mi adultez. En todo caso, en mi adultez un matorral de rosal herido por el relámpago de primavera sacudió flores pesadas sobre la cabeza de una muchacha a la que amé de lejos. Quisiera creer que en algún lugar un pájaro apura el alba de antes de mi ser y chilla, o se enciende una estrella al rojo vivo para señalar mi camino.