גבנו לברושים אנחנו מסתירים את ההרים. מאחורי בתינו אנחנו מתביישים לראות את הכוכב חשים אל הרחובות הרוחשים בל יסתבך לבנו במרחב

Damos la espalda a los cipreses Ocultamos las montañas detrás de nuestras casas Nos avergüenza mirar la estrella Nos apresuramos hacia las calles bulliciosas Para que nuestro corazón no se enrede en la inmensidad

וכך חיים עם חלונות סגורים ובחוצות החגורים חוטים של טלפון וטלגרף הרחק מכל אשר אהבנו לתומנו בתוך הזמן מעבר לעצמנו

Y así vivimos con las ventanas cerradas Y en calles ceñidas por cables De teléfono y telégrafo Lejos de todo lo que amábamos con inocencia Dentro del tiempo Más allá de nosotros mismos