חלפה שנה תמימה מאז היא נעלמה הקטנטונת יום אחד ראינו אותה יוצאת לבושה מעיל צהוב רצה לה ברחוב ושרה "שיהיה לי טוב"

Ha pasado un año entero desde que desapareció, la pequeñita. Un día la vimos salir, vestida con un abrigo amarillo, corriendo por la calle y cantando: «Que me vaya bien»

השאירה רק מכתב פרידה מאם ואב הקטנטונת היא כתבה: אני כבר ילדה גדולה נמשים כבר נעלמו לי בובות כבר נשברו לי נגמר כל כך מהר עבר כמו אביב נפלא קצר

Dejó solo una carta, una despedida a madre y padre, la pequeñita. Escribió: «Ya soy una niña grande, las pecas ya se me han ido, mis muñecas ya se me rompieron, se acabó. Todo pasó tan rápido, como una primavera maravillosa y breve»

מה יהיה איתך רחוק מהבית? איפה את ילדה שלי?

¿Qué será de ti, lejos de casa? ¿Dónde estás, mi niña?

חיכינו בסלון אחר כך בחלון לקטנטונת בכל העיר חיפשנו, וכל אחד שאלנו וחקרנו בדרכים שוטטנו מי יודע? מי אותה ראה?

Esperamos en la sala, luego en la ventana, a la pequeñita. Por toda la ciudad buscamos, y a cada uno preguntamos e indagamos, vagamos por los caminos. ¿Quién sabe? ¿Quién la vio?

מי יודע מדוע עפה עם הרוח הקטנטונת את כל נעורי הגשתי לה כל מה שהיא רצתה היא נתתי ולקחה היא הכל גדלה לי על ברכיים אהבה עד השמיים

¿Quién sabe por qué se fue con el viento, la pequeñita? Le entregué toda mi juventud, todo lo que quiso, ella — yo di y ella tomó, todo. Creció sobre mis rodillas, amor hasta el cielo

מה יהיה איתך רחוק מהבית? איפה את ילדה שלי?

¿Qué será de ti, lejos de casa? ¿Dónde estás, mi niña?