את בגוף שלי, את בין הקירות שלי
את בין השתיקות, השירים והעצב
את הגבול שלי, לחיות או למות שלי
את המחוג שמכתיב לי את הקצב
היית בגשם איתי בשמיכות
ובימים שאהבנו פחות
אני לא עזבתי אותך לשניה
Estás en mi cuerpo, estás entre mis paredes
Estás entre los silencios, las canciones y la tristeza
Eres mi frontera, mi vivir o morir
Eres la aguja que me marca el ritmo
Estuviste conmigo bajo la lluvia, bajo las mantas
Y en los días en que nos amábamos menos
No te dejé ni un segundo
את הסתיו שלי, את כל העונות שלי
וכשבלילות לפעמים את הולכת
המנגינות שלי וכל המילים שלי
נופלות מגופי כמו עלים בשלכת
ואמרו כל דבר על חיי
שירדה דעתי מעליי
אולי קצת שכחתי... גבולות הגיון
Eres mi otoño, eres todas mis estaciones
Y cuando por las noches a veces te vas
Mis melodías y todas mis palabras
Caen de mi cuerpo como hojas en otoño
Y dijeron de todo sobre mi vida
Que perdí la razón
Quizá olvidé un poco... los límites de la razón
[פזמון]
(אינסטרומנטלי)
[Estribillo]
(Instrumental)
ואני חושב קצת על הלב שלך
וכמה קרה לפעמים המתכת
בוקר ולילה עוברים בשעון שלי
ולא מאמין שנתת לי ללכת
ולי נשאר להמשיך לקוות
שכואב לך אולי לפחות
כמו שכואב לי... מאז שעזבת
Y pienso un poco en tu corazón
Y en lo frío que es a veces el metal
La mañana y la noche pasan en mi reloj
Y no puedo creer que me dejaste ir
A mí me queda seguir esperando
Que quizá te duela al menos
Como me duele a mí... desde que te fuiste
[פזמון]
(אינסטרומנטלי)
[Estribillo]
(Instrumental)
ורק אדיוט יחכה לך עכשיו
כשהגשם לא חס על פניו
חיכיתי לשמש... שקצת תחמם
Y sólo un idiota te esperaría ahora
Cuando la lluvia no perdona su rostro
Esperé al sol... que calentara un poco
