על הדרך בין לייפציג לברצלונה הכביש ארוך, שחור וגשם מכסה את התמונה שיחי חרדל מסנוירים ואין אוויר לנשימה סופרים את השעות ומחכים לשמש שתופיע בקצה המנהרה

En la carretera entre Leipzig y Barcelona La carretera es larga, negra y la lluvia cubre la escena Arbustos de mostaza deslumbran y no hay aire para respirar Contamos las horas y esperamos a que aparezca el sol Al final del túnel

אתה נשבר, לזמן קצר ומתאושש כשהגיטרה מנסרת את הלילה

Te rompes, por un rato y te recuperas cuando la guitarra corta la noche

על הדרך תמיד תופסים תנומה הערפל בחוץ עומד ללא תנועה והרדיו שוב חותך את הדממה זורקים את הבדלים ומחכים לגבול שמתקרב ובא

En el camino siempre se echa una siesta La niebla afuera permanece inmóvil Y la radio vuelve a cortar el silencio Dejamos de lado las diferencias y esperamos la frontera que se acerca

אתה נשבר, לזמן קצר ומתאושש כשהגיטרה מנסרת את הלילה

Te rompes, por un rato y te recuperas cuando la guitarra corta la noche