[וורס 1]
מצניע לכת ומברך את
הסתיו שבא עכשיו ומצנן את השרב
מצניע לכת ומברך את
הסתיו שבא עכשיו ומטנף דרך אגב
את המרצפת את המדרכת
וזו תזכורת של ממש שהמסע הוא לא רק דבש
אלא גם זפת לפעמים כפי שמעידים
[Verso 1]
Camino con humildad y saludo
al otoño que llega ahora y refresca el calor.
Camino con humildad y saludo
al otoño que llega ahora y, de paso, ensucia
la baldosa, la acera,
y es un recordatorio real de que el viaje no es solo miel,
sino también a veces alquitrán, como atestiguan
[פזמון]
פסולת ועלים
שבשמחה נאחזים
בסוליות בעקבים
במקומות הנסתרים
ולפני שאני מבין הם מצטרפים אלי לדרך
[Estribillo]
Residuos y hojas
que se aferran con alegría
a las suelas, a los tacones,
en los lugares escondidos,
y antes de que me dé cuenta se me unen en el camino.
[וורס 2]
מתאים ארשת - איכות נדרשת
לכאלה שרוצים להישאר מפוקסים
מתאים ארשת - איכות נרכשת
שסיגלתי לעצמי וכך הרבה יותר נעים
כשנדנדת הפח רועשת - ומייאשת
וכשהחיוב שבי נדמה לרגע כשלילי
אני נזכר בחרכים העמוסים
[Verso 2]
Ajusto el gesto — una cualidad requerida
para quienes quieren mantenerse enfocados.
Ajusto el gesto — una cualidad adquirida
que me he inculcado y así es mucho más agradable,
cuando el columpio metálico hace ruido — y desanima,
y cuando lo positivo en mí por un momento parece negativo,
recuerdo las rendijas atestadas.
[פזמון]
פסולת ועלים
שבשמחה נאחזים
בסוליות בעקבים
במקומות הנסתרים
ולפני שאני מבין הם מצטרפים אלי לדרך
[Estribillo]
Residuos y hojas
que se aferran con alegría
a las suelas, a los tacones,
en los lugares escondidos,
y antes de que me dé cuenta se me unen en el camino.
[פזמון]
פסולת ועלים
שבשמחה נאחזים
בסוליות בעקבים
במקומות הנסתרים
וכעת אני מבין הם שותפים שלי לדרך
[Estribillo]
Residuos y hojas
que se aferran con alegría
a las suelas, a los tacones,
en los lugares escondidos,
y ahora entiendo que son mis compañeros de camino.
[אאוטרו]
מצניע לכת ומברך את
הסתיו שבא עכשיו ומרפד דרך אגב
את המרצפת
[Outro]
Camino con humildad y saludo
al otoño que llega ahora y, de paso, acolcha
la baldosa.
