אין לו אף אחד ולאף אחד אין אותו
אולי יש לו ירח מלא ולירח מלא יש אותו
מה שהוא היה רוצה - אסור לו לעשות
אסור לו לנסות, לכסות ולחסות
אם מזמינים אותו הוא בא שוהה ומסתלק
תורם שמיעה תורם מנוד ראש שותק כמתאפק
פוחד שאם הוא רק יפתח לרגע את הפה
תפרוץ החוצה יבבה עם חתיכת חזה
No tiene a nadie y nadie lo tiene.
Quizá tenga luna llena y la luna llena lo tiene a él.
Lo que querría hacer, le está prohibido.
Le está prohibido intentar, cubrir y cobijarse.
Si lo invitan, viene, se demora y se escabulle.
Brinda oído, brinda un asentimiento, calla como quien se contiene.
Teme que si apenas abre la boca por un instante,
estalle hacia afuera un sollozo junto con un pedazo de pecho.
מרטיב את השניים מכביד על הלשון
מכהה את העיניים חונק את הגרון
שיהיה שלא יהיה - אבל כאן רק כאן!
Humedece los dientes, pesa sobre la lengua,
apaga los ojos, estrangula la garganta.
Sea lo que sea — ¡pero aquí, sólo aquí!
זאב בודד
בלי משהו את ליבו לצודד
בלי מישהו בשובו מתנודד
בלי איכשהו את רוחו לעודד
בלי עזר שכנגד להתמודד
זאב בודד
Lobo solitario
sin algo que incline su corazón,
sin alguien, al volver, se tambalea,
sin un “de algún modo” que anime su espíritu,
sin una contraparte con quien lidiar,
lobo solitario
הוא לא יתחתן ולא יוליד ודאי לא יגדל
(רק ש) מבחורה לבחורה זה נעשה יותר טפל, תפל
המיסתורין שלו מושך אותן כמו פרפרים לאור
ויש לו נגד זה שתיקה כמו מן משחה של עור
אתה רואה אותו הולך עם חבילת כביסה
לשון בחוץ שיניים מגורות לנגיסה
היערות שלו זה דלפקים עיני מוזג
וזמן זה הדבר היחידי שהוא הורג
No se casará ni engendrará, seguro que no criará.
(Sólo que) de chica en chica se vuelve más trivial, más soso.
Su misterio las atrae como mariposas a la luz,
y contra eso tiene un silencio como una especie de ungüento para la piel.
Lo ves caminando con un fardo de ropa,
la lengua afuera, los dientes que pican por morder,
sus bosques son mostradores, los ojos del cantinero,
y el tiempo es lo único que mata.
