שיר המעלות בשוב אדוני את שיבת ציון היינו כחולמים אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו, יאמרו בגוים הגדיל אדני לעשות עם אלה הגדיל אדני לעשות עמנו היינו שמחים

Cántico gradual. Cuando el Señor restauró la suerte de Sión, éramos como los que sueñan. Entonces se llenó de risa nuestra boca y nuestra lengua de gritos de júbilo. Entonces decían entre las naciones: 'Grandes cosas ha hecho el Señor con ellos.' Grandes cosas ha hecho el Señor con nosotros; estábamos alegres.

שובה אדוני את שביתנו כאפיקים בנגב הזורעים בדמעה ברנה יקצרו הלך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבוא ברינה נושא אלומותיו.

Restáuranos, Señor, nuestra suerte, como los arroyos en el Néguev. Los que siembran con lágrimas con cantos de gozo segarán. Va andando y llorando el que lleva la semilla para sembrar; volverá sin falta con cantos de gozo, trayendo sus gavillas.