לפני כמה שנים בלכתי בשדה, הימים ימי חודש אדר ואני מהרהר בסיפור המגילה במשתה היין, בו המלך שואל את אסתר "מה בקשתך ותעש", במקום לומר את מבוקשה היא מבקשת שהמלך יבוא שוב למשתה אשר תעשה מחר למה? ולמה למחרת במשתה קיבלה את כל מבוקשה? הבנתי פתאום סוד בתפילה. זוהי תפילת התפילות המלך, הוא מלכו של עולם אלקי, אני מבקש שאוכל לראות אותך גם מחר לא כסף לא זהב אני מבקש ממך בורא עולם אני מתפלל, שאוכל לעמוד מולך גם מחר אסתר המלכה מלמדת אותנו סוד בתפילה יהודי עומד לפני רבונו של עולם ואומר: מלכי ואלקי, כל מה שאני רוצה זה לראות את המלך גם מחר לו יהי ואזכה לעמוד מולך גם מחר פושט ידי ועומד בתפילה. לחוש קרבתך לא ביקשתי דבר, כי אם לראות את המלך גם מחר משל בשם הבעל שם טוב, למלך בשר ודם היושב בארמונו ומכריז על יום פתוח בארמון כל אשר דבר לו עם המלך יבקש וכך נכנסים המוני אנשים, כל אחד ואחד ובקשתו עמו בכל בקשה דן המלך, האם טובה הבקשה והאם ראוי למבקש שייעשה מבוקשו והנה נכנס אדם פשוט. שואל אותו המלך "מה בקשתך" והוא בפשטות עונה למלך "אינני רוצה כלום, אלא שמרוב אהבתי למלך אבקש שאוכל גם מחר להכנס ולראות שוב את המלך. זהו כל מבוקשי" המלך וכל פמלייתו לא ציפו לבקשה כל כך מרגשת בוודאי התמלא המלך שמחה, על שהרבה כבוד למלכות ובוודאי שגם יתן את כל שאר בקשותיו! פורים שמח! וזכרו, "כל הפושט יד נותנים לו" – זה גם ברוחניות! שנזכה כולנו להיות קרובים למלך

Hace unos años, mientras caminaba por un campo —en los días del mes de Adar—, reflexionaba sobre la historia de la Meguilá. En el banquete del vino, donde el rey le pregunta a Ester: «¿Cuál es tu petición, y será concedida?», en lugar de decir lo que desea, ella pide que el rey vuelva de nuevo al banquete que hará mañana. ¿Por qué? ¿Y por qué al día siguiente, en el banquete, recibió todo lo que deseaba? De repente comprendí un secreto de la oración. Esta es la oración de las oraciones. El Rey es el Rey del mundo. Dios mío, pido poder verte también mañana. No te pido ni oro ni plata, Creador del mundo. Rezo para poder estar ante Ti también mañana. La reina Ester nos enseña un secreto de la oración. Un judío se presenta ante el Dueño del mundo y dice: Mi Rey y mi Dios, todo lo que quiero es ver al Rey también mañana. Que así sea, y que merezca estar ante Ti también mañana. Extiendo mis manos y me planto en oración, para sentir Tu cercanía. No pedí nada, salvo ver al Rey también mañana. Una parábola en nombre del Baal Shem Tov: sobre un rey de carne y hueso que está sentado en su palacio y proclama un día de puertas abiertas en el palacio. Quien desee hablar con el rey, que lo pida. Y así entran multitudes de personas, cada una con su petición. El rey considera cada petición: si es buena la petición y si es digno el solicitante de que se cumpla su deseo. Entonces entra un hombre sencillo. El rey le pregunta: «¿Cuál es tu petición?» Y él, con sencillez, responde al rey: «No quiero nada; por mi gran amor al rey pido que mañana también pueda entrar y volver a ver al rey. Ese es todo mi pedido». El rey y toda su comitiva no esperaban una petición tan conmovedora. Sin duda el rey se llenó de alegría, pues con ello se rinde gran honor a la realeza. Y, por supuesto, también le concederá todas sus demás peticiones. ¡Feliz Purim! Y recuerden: «A todo el que extiende la mano se le da», ¡esto también se aplica en lo espiritual! Que todos podamos estar cerca del Rey.