כי אשמרה שבת, אל ישמרני אות היא לעולמי עד בינו וביני!

Porque si guardo el Shabat, Dios me guardará; es una señal para siempre entre Él y yo.

אסור מצֹא חפץ עשות דרכים, גם מלדבר בו דברי צרכים, דברי סחורה, אף דברי מלכים, אהגה בתורת אל ותחכמני!

Está prohibido ocuparse de los propios asuntos, hacer viajes; también hablar en él de necesidades mundanas, de comercio, incluso de asuntos de reyes; meditaré en la Torá de Dios y ella me hará sabio.

בו אמצא תמיד נֹפש לנפשי, הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם משנה בשִשי, ככה בכל שִשי יכפיל מזוני!

En él siempre hallo reposo para mi alma; he aquí que a la primera generación le dio su santidad—un prodigio al dar pan doble en el sexto día; así, en cada sexto día duplica mi sustento.

מחל מלאכה בו סופו להכרית, על כן אכבס בו לִבי כבורית, ואתפללה אֶל אֵ-ל ערבית ושחרית, מוסף וגם מנחה, הוא יענני!

Quien lo profana con trabajo, al final será cortado; por eso lavaré en él mi corazón como con lejía; y oraré a Dios—Arvit y Shajarit, Musaf y también Minjá—¡Él me responderá!

ראפ: השבת היא של כֻּלנו, תנו לי את תשומת לִבכם! נראה לך שאני לא עושה קִדוש, ושלום עליכם?! זה הזמן שלי של שאנטי, זמן משפחה, שִשה ימים של 'בבילון' חנקו לי ת'נשמה! גם לי היה סבא שלקח 'תי לבית כנסת, שִׂחקנו סטנגה בחוץ על המרפסת שבת בלי ג'חנון, עכשיו באמת הצחקת, בלי לחיים, קצת מחייה, חמין אצל הסבתא אח שלי, עזֹב אותך פוליטיקה ובָלָגָן, אני אוהב ת'רבנים האלה שבאים 'ךָ בפָנָן עוד בגן, מזמן, איך שרנו כֻּלם: פני שבת נקבלה.

Rap: El Shabat es de todos nosotros, ¡préstenme su atención! ¿Te parece que no hago Kidush y canto “Shalom Aleijem”?! Este es mi tiempo de shanti, tiempo en familia; ¡seis días de “Babilonia” me ahogaron el alma! Yo también tenía un abuelo que me llevaba a la sinagoga; jugábamos stanga afuera, en el balcón. Shabat sin jachnun—ahora sí que me hiciste reír; sin un lejaim, un poco de mahía, jalent en casa de la abuela. Hermano, deja la política y el balagán; me encantan esos rabinos que te hablan de frente. Ya en el jardín de infancia, hace tiempo, cómo cantábamos todos: “Recibamos el Shabat.”