אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ אֶת אֱמוּנָתָם אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת סוֹד אַהֲבָתָם סוֹד נִצְחִיּוּתָם

Si tu alma lo desea, si tu alma desea conocer el manantial, si tu alma lo desea, si tu alma desea conocer el manantial, el manantial del cual tus hermanos extrajeron su fe, si tu alma desea conocer el secreto de su amor, el secreto de su eternidad.

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ וְלֹא הִתְיָאֲשׁוּ אַף שֶׁאָרְכָה לָהֶם, אָרְכָה לָהֶם, שְׁעָתָם אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ אֶת אֱמוּנָתָם אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת, סוֹד נִצְחִיּוּתָם סוֹד אַהֲבָתָם

Si tu alma lo desea, si tu alma desea conocer el manantial, de él bebieron y no se desesperaron, aunque se les alargó, se les alargó, su hora, el manantial del cual tus hermanos extrajeron su fe, si tu alma desea conocer, el secreto de su eternidad, el secreto de su amor.

בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה, קֹשִׁי וְאָבְדָן, בִּימֵי רָעָה אִתָּם הָיָה בְּצָרָתָם נִסּוּ לְהַעֲבִירָם מֵעַל אֱמוּנָתָם. תָּמִיד יָדְעוּ, צוֹדֶקֶת הִיא דַּרְכָּם אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת סוֹד אַהֲבָתָם, נִצְחִיּוּתָם

En horas de angustia, dificultad y pérdida, en días de mal, Él estaba con ellos en su aflicción, intentaron apartarlos de su fe. Siempre supieron: su camino es justo, si tu alma desea conocer el secreto de su amor, su eternidad.

אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, אֶל בֵּית הַמִּדְרָש

Dirígete a la casa de estudio, a la casa de estudio antigua, dirígete a la casa de estudio, a la casa de estudio.

אֶל בֵּין הַסַּפְסָלִים, מוּל אֲרוֹן סְפָרִים, הַקְשֵׁב אֶל הַנִּגּוּן הָעוֹלֶה מִתַּלְמוּדָם אֶל בֵּין הַמְבַקְשִׁים קִרְבַת הָאֱלֹקִים, אֵינֶנָּה בַּשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר יָםׁ אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת מַהִי הבְּאֵר נָתְנָה לָהֶם מֵימָם יָעִידוּ טוֹעֲמֶיהָ כִּי מֵימֶיהָ מְתוּקִים מִכָּל מֵימוֹת עוֹלָם רִוְּתָה אֶת צִמְאוֹנָם, בְּעֹנִי נִחֲמָתָם, בַּחֹשֶׁךְ הִיא אוֹרָם, בַּכְּאֵב – רְפוּאָתָם הָיְתָה הִיא מִבְצָרָם, מַמְלַכְתָּם, מְפֻזָּרִים – שָׁמְרָה עַל אַחְדוּתָם הָיוּ דַּלִּים, הָיוּ רָשִׁים – שָׂמוּהָ כֶּתֶר לְרֹאשָׁם

Entre los bancos, frente al armario de libros, atiende a la melodía que asciende de su Talmud, entre los que buscan la cercanía de Dios: no está en los cielos ni más allá del mar, si tu alma desea saber qué pozo es el que les dio sus aguas, atestiguan quienes la han probado que sus aguas son más dulces que todas las aguas del mundo, apagó su sed, en la pobreza su consuelo, en la oscuridad es su luz, en el dolor — su curación, fue su fortaleza, su reino; dispersos — cuidó de su unidad, eran pobres, eran indigentes — la pusieron como corona sobre su cabeza.

אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ

Dirígete a la casa de estudio, a la casa de estudio antigua, dirígete a la casa de estudio, a la casa de estudio.

ובְּאוֹתָם יָמִים קָשִׁים מָסְרוּ נַפְשָׁם אֶל מַאֲכֶלֶת הֵם בְּרֹאשׁ מוּרָם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" אָמְרוּ, וּבְ"אֶחָד" יָצְתָה נִשְׁמָתָם” כָּל עוֹד שֶׁהֵם יָדְעוּ: אֵי שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן דּוֹלֵק הַנֵּר עוֹלֶה, אוֹתוֹ נִגּוּן הַמְּלַוֶּה, אֶת לִמּוּדָם וזֶהוּ נִצְחוֹנָם, שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרָם עוֹד לְעוֹלָם

Y en aquellos días difíciles entregaron sus vidas al cuchillo, con la cabeza en alto, «Shema Israel», dijeron, y en «Ejad» salieron sus almas, pues sabían: en algún lugar allí, en la vieja casa de estudio, arde la vela, elevándose; esa misma melodía acompaña su estudio, y esta es su victoria: que su luz no se apague jamás, por siempre.

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן

Si tu alma lo desea, si tu alma lo desea, dirígete a la casa de estudio, a la casa de estudio antigua.