על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון על ערבים בתוכה, תלינו כינורותינו כי שם שאלונו שובינו דברי שיר, ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון איך נשיר את שיר השם, על אדמת נכר אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי

Junto a los ríos de Babilonia, allí nos sentábamos y aun llorábamos, acordándonos de Sion. Sobre los sauces en medio de ella colgamos nuestras arpas; y los que nos habían llevado cautivos nos pedían que cantásemos, y nuestros opresores alegría, diciendo: «Cantadnos algunos de los cánticos de Sion». ¿Cómo cantaremos cántico del Señor en tierra extraña? Si me olvidare de ti, oh Jerusalén, mi diestra sea olvidada; mi lengua se pegue a mi paladar si de ti no me acordare, si no enaltezco a Jerusalén por encima de mi mayor alegría.