זהו שיר ישן על אניטה וחואן גבהו עשבי הזמן והשושן פרח עם החוחים הם שייכים עכשיו למלאכים

Esta es una canción antigua sobre Anita y Juan las hierbas del tiempo han crecido altas y la rosa floreció con sus espinas ahora pertenecen a los ángeles

אניטה לחואן חיכתה אך הוא איחר לקטוף את רימוני אהבתה גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם

Anita esperó a Juan pero él llegó tarde a cortar las granadas de su amor de los cálices de sus labios aún no ha bebido de pronto el verano terminó pero no terminará la historia de su amor

זהו כל השיר הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב שלא למדו את שפת האוהבים

Esta es toda la canción pertenece a los sueños que tienen las personas que tardaron en florecer en primavera que no aprendieron el idioma de los amantes

ההם שלא נולדו בזמן אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם אותו חואן אותה האהבה פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם.

aquellos que no nacieron a tiempo pero alguna Anita sonríe en sus corazones el mismo Juan, el mismo amor de pronto el verano terminó pero no terminará la historia de su amor.