אני גר מול המים בין שדות ובין חול מעלי השמיים וממול ים כחול לפעמים אני חי פה לפעמים אני מת לפעמים הדמיון פה כבר נראה כמו אמת יש לילות של ירח במזרח הזה יש ימים שצורח הכאב בחזה

Vivo frente al agua entre campos y arena sobre mí los cielos y enfrente un mar azul a veces vivo aquí a veces muero a veces la imaginación aquí ya parece la verdad hay noches de luna en este Oriente hay días en que grita el dolor en el pecho

אני גר מול המים והאופק רחוק וגבוהים השמיים והים הוא עמוק יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה כאן יודעות השפתיים לחייך לזמן כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן

Vivo frente al agua y el horizonte está lejos y los cielos son altos y el mar es profundo la belleza aquí tiene sabor a huellas de guerra aquí crecen hierbas de ira entre flores de consuelo aquí saben los labios sonreírle al tiempo aquí lloran los ojos ya desde hace años por sí mismos

אני גר מול המים ונופים משכבר מספרים לי בינתיים איך הפכו לעפר כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות כאן שותים את הצער בגביעי אהבה כאן שרים שירי סער בין תפילות אשכבה

Vivo frente al agua y paisajes de antaño mientras tanto me cuentan cómo se hicieron polvo aquí hallarás en cada piedra también restos de sueños aquí llevan el sufrimiento dentro del cesto de las alegrías aquí beben la tristeza en copas de amor aquí cantan cantos de tormenta entre oraciones fúnebres