[בית 1]
להתעורר לתוך עוד בוקר
כמו אתמול שלשום
רוצה לישון ולהמציא לי עוד חלום
רק הוא ניצב פה וצופה בי
מאיץ ולא מפסיק
בתקתוקיו אדיש, אדיש על השידה
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה
[Verso 1]
Despertar en otra mañana,
como ayer y anteayer.
Quiero dormir e inventarme otro sueño,
solo él se planta aquí y me observa,
me apremia y no se detiene,
con su tictac indiferente, indiferente sobre la mesita de noche.
Es el reloj, es la costumbre, es la rutina.
[בית 2]
אני לוקחת לי עוד יום של חול מהארון
מן המראה דמותי נקרעת, הגיון או שגעון
וגם הפעם מוותרת כי מאיץ ממולי
אותו שעון, שעון תאום מהשידה
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה
[Verso 2]
Saco otro día cualquiera del armario,
en el espejo mi figura se desgarra, ¿razón o locura?
Y esta vez también cedo, porque frente a mí me apremia
ese mismo reloj, un reloj gemelo de la mesita de noche.
Es el reloj, es la costumbre, es la rutina.
[פזמון]
עבד של הזמן
של השעון שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
עבד של הזמן
עובדי אליל שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
זה השעון שמדכא את העיקר
[Estribillo]
Esclavo del tiempo,
del reloj que, por supuesto,
inventamos en el pasado.
Esclavo del tiempo,
idólatras de aquello que, por supuesto,
inventamos en el pasado.
Es el reloj que sofoca lo esencial.
[בית 3]
אני עוקפת מימין כמו שכולם עושים
אצל כולם אצים רצים אותם המחוגים
ולא מוצאת את הבלמים
לא מוצאת נשימה
אני נוזלת עם הזמן בלי שליטה
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה
[Verso 3]
Adelanto por la derecha, como hacen todos,
en todos corren a prisa las mismas manecillas,
y no encuentro los frenos,
no encuentro el aliento,
me escurro con el tiempo, sin control.
Es el reloj, es la costumbre, es la rutina.
[פזמון]
עבד של הזמן
של השעון שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
עבד של הזמן
עובדי אליל שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
זה השעון שמדכא את העיקר
[Estribillo]
Esclavo del tiempo,
del reloj que, por supuesto,
inventamos en el pasado.
Esclavo del tiempo,
idólatras de aquello que, por supuesto,
inventamos en el pasado.
Es el reloj que sofoca lo esencial.
[סגירה]
אולי אם הוא לא היה, הכול היה שונה
אבל בטוב וגם ברע כמו נישואין (בלי אהבה)
זה ההרגל, זאת השגרה
זה השעון
זה השעון
[Cierre]
Quizá si no existiera, todo sería distinto,
pero en lo bueno y en lo malo, como un matrimonio (sin amor).
Es la costumbre, es la rutina,
es el reloj,
es el reloj.
