ערב כחול עמוק תולה עגיל אדמדם לרושם ומעשן תפרחת קטורת של אזדרכת ומרחש בלחש אולי הפעם אולי הפעם

Tarde azul profunda cuelga un pendiente rojizo para impresionar y humea una floración, incienso de cinamomo, y murmura en voz baja, quizá esta vez, quizá esta vez.

כמה כחול הערב כמה עמוק אלוהים יודע למה שלא תפתיע חד וחלק בפתח כמשחר בלי הרף לרוות עוד פעם לרוות עוד פעם

Cuán azul la tarde, cuán profunda, Dios lo sabe. ¿Por qué no me sorprendes, clara y rotundamente en el umbral, como un acechador sin tregua, saciarme otra vez, saciarme otra vez?

כל הכחול לעצב כל העמוק אין קצה בא לי בזאת הפעם ליפול על חרב למות עליך למות, למות עליך לזכר ערב שלא יחזור

Todo lo azul para la tristeza, todo lo profundo no tiene fin, esta vez me dan ganas de caer sobre la espada, morir por ti, morir, morir por ti, en memoria de una tarde que no volverá.

ערב כחול עמוק תולה עגיל בצורת ירח רק תעמוד בפתח בלי הודעה מוקדמת כמשחר לטרף לרוות עוד פעם לרוות עוד פעם

Tarde azul profunda, cuelga un pendiente con forma de luna, con que solo te plantes en el umbral, sin previo aviso, como un depredador al acecho, saciarme otra vez, saciarme otra vez.

כל הכחול לעצב כל העמוק אין קצה בא לי בזאת הפעם ליפול על חרב למות עליך למות, למות עליך לזכר ערב שלא יחזור

Todo lo azul para la tristeza, todo lo profundo no tiene fin, esta vez me dan ganas de caer sobre la espada, morir por ti, morir, morir por ti, en memoria de una tarde que no volverá.