[בית ראשון] בתור בן אדם, אני מוכן לתת כתף ובאמת לפעמים אני גם בא ומשתתף אבל בתור בן תמותה בתור בן תמותה, אין לי זמן לפעמים בתור בן תמותה, אין לי זמן לפעמים

[Primera estrofa] Como ser humano, estoy dispuesto a arrimar el hombro Y de verdad, a veces también vengo y participo Pero como mortal Como mortal, a veces no tengo tiempo Como mortal, a veces no tengo tiempo

[בית שני] בתור בן אדם, אני יכול לחשוב אבסטרקט ולבור לי אקט עם טקט שיקשט לי את המצפון, עת אני בקקט אבל בתור בן תמותה בתור בן תמותה, אני עלול להיות קצת לא בן אדם כדי שאוכל עוד קצת לחיות

[Segunda estrofa] Como ser humano, puedo pensar en abstracto Y elegirme un acto con tacto Que adorne mi conciencia cuando estoy en un aprieto Pero como mortal Como mortal, puedo llegar a ser Un poco inhumano para poder vivir un poco más

[בית שלישי] בתור בן אדם, אני מבחין בין טוב לרע ומשתדל גם שתמיד שתמיד תהיה ברירה בין טוב לרע אבל בתור בן תמותה בתור בן תמותה, כשרע לי זה לא בגלל ששכני לספסל הוא קצת הרבה יותר אומלל

[Tercera estrofa] Como ser humano, distingo entre el bien y el mal Y procuro también que siempre Que siempre haya elección entre el bien y el mal Pero como mortal Como mortal, cuando me va mal no es porque El de al lado en el banco sea mucho más desdichado

[מעבר]

[Interludio]

[גשר] בתור בן תמותה, אני מוציא את לילי בניחוש ?מה זה כבר יכול להיות המיחוש הזה שפעם כאן, פעם כאן פעם כאן

[Puente] Como mortal, paso mis noches conjeturando ¿Qué podrá ser esta molestia? Que a veces aquí, a veces aquí A veces aquí

[בית רביעי] בתור בן אדם, אני חושב - יש תכלית אפילו אם החושך רק מתחדד על כל תגלית אבל בתור בן תמותה בתור בן תמותה, אני חושב - יש תכלית אפילו אם אני והרופאים מתקשים להחליט

[Cuarta estrofa] Como ser humano, pienso: hay un propósito Aunque la oscuridad solo se agudice con cada vez que hay un hallazgo Pero como mortal Como mortal, pienso: hay un propósito Aunque a mí y a los médicos nos cueste decidir

אני בן אדם, בן תמותה

Soy un ser humano, un mortal