שׁוּטִי רַפְסוֹדָה עַד הָאֵינְסוֹף זֶהוּ אֲנִי עַל סיפונך כְּבָר הִתְרַחַקְנוּ מֵהַחוֹף וְלֹא אֵדַע אֶת דַּרְכֵּךְ⁠

Navega, balsa, hasta el infinito. Aquí estoy en tu cubierta, ya nos hemos alejado de la orilla, y no conozco tu rumbo.

שׁוּטִי רַפְסוֹדָה גַּם אִם הַיָּם שׁוּב מְטַלְטֵל ומְמַסֵּךְ⁠ מָה שָׁם בָּאֹפֶק מְחַכֶּה? מָה קורותייך מוֹשֵׁךְ?

Navega, balsa, aunque el mar vuelva a sacudir y a velar. ¿Qué espera allá en el horizonte? ¿Qué de tus historias me atrae?

פַּעַם נוֹסֶפֶת פַּעַם נִכְסֶּפֶת מָה שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ עוֹד אל מה שלא ישוב להיות בִּשְׁתִי וָעֵרֶב נִזְרֹם

Una vez más, un tiempo anhelado, lo que fue ya no es, hacia lo que no volverá a ser, fluiremos por urdimbre y trama.

רֶגַע שֶׁל חֶסֶד רֶגַע שֶׁל אוֹר עַל סודותיו הַיָּם שׁוֹמֵר שֶׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת, אֵין חֲזֹר עַד יַעֲלֶה יוֹם אַחֵר

Un instante de gracia, un instante de luz, el mar guarda sus secretos, el sol desciende, no hay regreso, hasta que amanezca otro día.

פַּעַם נוֹסֶפֶת פַּעַם נִכְסֶּפֶת מָה שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ עוֹד אל מה שלא ישוב להיות בִּשְׁתִי וָעֵרֶב נִזְרֹם

Una vez más, un tiempo anhelado, lo que fue ya no es, hacia lo que no volverá a ser, fluiremos por urdimbre y trama.