['וורס א]
בורכתי ביכולת ליצור לתת
להזריק דיו לדף ולנצור כעת
את הרגע, ואני מתחייב
לכבד ת'מעמד ולדבר מהלב
מה שאתם שומעים זה אמיתי
תיבת התהודה שלי בניגון אלמותי
חיפשתי השראה וקיבלתי
שתלתי בי עצים והמתנתי, השקתי וחיבקתי
הדרך להגשים חלום היא ארוכה
שואף רחוק שום דבר לא יעצור אותי
לא מעניינת אותי התהילה
משאיר מזון למחשבה אז שיהיה לכם בתאבון
אם 'תה רוצה להשתפר תתאמן
תעבוד קשה כל יום לא כשמזדמן
תבנה תכנית ארוכת טווח
תוריד ת'אבן מהלב עכשיו תכוון עם הרוגטקה ושוט
['Verso A]
Fui bendecido con la capacidad de crear, de dar,\ninyectar tinta en la página y capturar ahora
el momento, y me comprometo
a honrar la ocasión y hablar desde el corazón.
Lo que están oyendo es real,
mi caja de resonancia en una melodía inmortal.
Busqué inspiración y la recibí,
planté árboles en mí, esperé, regué y abracé.
El camino para cumplir un sueño es largo,
apunto lejos, nada me detendrá.
La fama no me interesa,
deo comida para el pensamiento, así que buen provecho.
Si quieres mejorar, entrena,
trabaja duro cada día, no solo cuando se dé,
construye un plan a largo plazo,
quita la piedra del corazón, ahora apunta con la honda y dispara.
[פזמון]
זמן עובר
הכל נשאר אותו דבר
...מתי
?מתי כבר נקשיב לזעקה
[Estribillo]
El tiempo pasa,
todo sigue igual.
...¿Cuándo?
¿Cuándo por fin escucharemos el clamor?
['וורס ב]
מבעד לקצה של טווח המחשבה שלך
קיים אינסוף האם 'תה מסוגל לתפוס את זה
וזה ש'תה לא רואה לא אומר שזה לא קיים
כמו כל הפלסטיק שצף עכשיו בים
ואולי שירת הלווייתנים זה הבכי
טיפות המים כמו דמעות על הלחי
מתי לאחרונה לקחת רגע כדי לחשוב על אמא אדמה
?שאלת את עצמך איך היא
אז היא בוכה ואף אחד לא מקשיב
היא זועקת לעזרה ואף אחד לא משיב
במקום להשקות אותה עם מים
היא שותה דם של ילדים מרחק שעה מתל אביב
זאת האמת, תקרא לי איך שבא לך
מזמן הפסקתי לפחד לומר אותה ואף'חד
לא יצנזר אותי הבנת
אמשיך לשיר גם אם תחתוך לי ת'לשון תשים לב ש
['Verso B]
Más allá del límite de tu alcance de pensamiento
existe el infinito, ¿eres capaz de asimilarlo?
Y el hecho de que no lo veas no significa que no exista,
como todo el plástico que ahora flota en el mar.
Y quizá el canto de las ballenas sea el llanto,
las gotas de agua como lágrimas en la mejilla.
¿Cuándo fue la última vez que te tomaste un momento para pensar en la Madre Tierra?
¿Te preguntaste cómo está?
Pues bien, ella llora y nadie escucha,
grita pidiendo ayuda y nadie responde.
En lugar de regarla con agua,
bebe la sangre de niños a una hora de Tel Aviv.
Esa es la verdad; llámame como te dé la gana.
Hace tiempo dejé de temer decirla, y nadie
me va a censurar, ¿entiendes?
Seguiré cantando aunque me cortes la lengua — fíjate que
[פזמון]
זמן עובר
הכל נשאר אותו דבר
...מתי
?מתי כבר נקשיב לזעקה
[Estribillo]
El tiempo pasa,
todo sigue igual.
...¿Cuándo?
¿Cuándo por fin escucharemos el clamor?
[אאוטרו]
ניתן לעשות כל מה שבני אדם רוצים לעשות
זה ההבדל בין הטבע ובין החברה
טבע אי אפשר לשנות
אפשר רק לנצל אותו
בניגוד לכל הדברים האלה זה החברה האנושית
כאן ניתן לעשות את הכל
כאן אין שום גורמים אובייקטיבים
ושום סיבתיות הכפויה על האדם
ובכן בני אדם עושים ויעשו מה שהם רוצים
[Outro]
Se puede hacer todo lo que los seres humanos quieren hacer.
Esa es la diferencia entre la naturaleza y la sociedad:
La naturaleza no se puede cambiar,
solo se puede explotar.
A diferencia de todas esas cosas, está la sociedad humana:
aquí se puede hacer todo,
aquí no hay factores objetivos
ni causalidad impuesta al ser humano.
Así, los seres humanos hacen y harán lo que quieran.
