[פתיחה] והיה ביום ההוא, אני אומר ביום בו תיפקח נא עינייך לראות שעלייך לבחור בין שתי הרעות, כן, בין שתי הרעות וזה יהיה לך לאות כאן יתחיל מסע של בכי לדורות אל תשכחי לקחת שק לדמעות הציבור מתבקש להישמע להוראות הרשויות המוסמכות יפרסמו הודעות

[Apertura] Y sucederá en aquel día, digo yo, el día en que tus ojos se abran para ver que debes elegir entre dos males, sí, entre dos males, y esto te será por señal. Aquí comenzará un viaje de llanto para generaciones. No olvides llevar un saco para lágrimas. Se pide al público que obedezca las instrucciones. Las autoridades competentes publicarán avisos.

[בית ראשון] אחרי שהלכת, נפלתי אל תוך סדק בעולם הצעקה קפאה בפי לא ידעתי את נפשי ופתאום מצאתי אותה מונחת בכפי הפעם אין לאן לברוח", לחשה לי, מתמוטטת" תעשה חשבון, כבר התגלגלת בסיפור כזה והלב שלי נשבר שוב, הפעם במקום הנכון

[Primera estrofa] Después de que te fuiste, caí en una grieta del mundo. El grito se heló en mi boca. No me reconocía, y de pronto encontré mi alma reposando en la palma de mi mano. “Esta vez no hay adónde huir”, me susurró, desmoronándose. Haz las cuentas: ya te enredaste en una historia así. Y mi corazón se rompió otra vez, esta vez en el lugar correcto.

[בית שני] מיהרתי לצאת אל קיר האבן להעביר כרטיס בתפילומט יצתה בת קול כפתקית ואמרה, "פג תוקף "פנה לסניף שלך במוצאי שבת השדים שלך, ניסים, שוב שיחקו לי במספר הסודי המלכות אבודה, פאפא היא לא הייתה דמוקרטית, היא לא תהיה יהודית הו נסיכה אמריקאית, במגלומניה הקדושה עמדת על הכתפיים של אימא כדי להביט בפניי והנה את עם כל אזרחיה, יוצאת העירה להתהדר במתנותיי אומרים שראו אותך רוכבת על מטאטא חדש מעולם אחר אומרים שמצאת לך אחד עם כסף ולא שאלת אותו במה הוא סוחר

[Segunda estrofa] Me apresuré a salir hacia el muro de piedra para pasar una tarjeta en el Tefilomat. Salió una voz celestial como un papelito y dijo: “Vencido. Acude a tu sucursal al terminar el shabat”. Tus demonios, Nissim, volvieron a jugar con mi PIN. El reino está perdido, papá. No fue democrático; no será judío. Oh princesa americana, en la santa megalomanía, te subiste a los hombros de mamá para mirarme a la cara, y ahí estás, con todos sus ciudadanos, saliendo a la ciudad a lucir mis dones. Dicen que te vieron montando una escoba nueva de otro mundo. Dicen que te conseguiste a uno con dinero y no le preguntaste en qué comercia.

[בית שלישי] בין הגגות, המרפסת מרחפת תמיד היא מאבדת את המדרגות המלך הגולה נושא נאום פרידה מול ירח מלא מחשבות מדאיגות החגיגות בעיצומן, תעתועי הדמוקרטיה בואי לא נעורר חשד במפלג ההסתה אבל את מתקרבת למקום שבו החיוך שלך אינו שווה פרוטה

[Tercera estrofa] Entre los tejados, la terraza levita; siempre pierde las escaleras. El rey exiliado pronuncia un discurso de despedida ante una luna llena de pensamientos inquietantes. Las celebraciones están en pleno apogeo: los espejismos de la democracia. No levantemos sospechas en la división de incitación, pero te acercas al lugar donde tu sonrisa no vale ni una moneda.

[בית רביעי] את יודעת כי עיקר הרעש יורגש הרחק ממוקד ההתנתקות להקיץ לפתע מחלום שכולו מתיקות, ללקט בחופזה כמה דברים לילקוט להבין שחיים שלמים לא יספיקו למצוא את המקום שבו נפלה הטעות כל מפולת גדולה מתחילה בתזוזה של גרגיר חול פעוט

[Cuarta estrofa] Sabes que el grueso del ruido se sentirá lejos del epicentro de la desconexión: despertar de pronto de un sueño hecho todo de dulzura, recoger a toda prisa algunas cosas para la mochila; entender que no bastará una vida entera para encontrar el lugar donde cayó el error. Toda gran avalancha empieza con el desplazamiento de un diminuto grano de arena.

[בית חמישי] חדו רבנן, "הרס מקומם, חורבן בונה "הרי לך דבר הלמד מאובדנו וענו תלמידי הון ואמרו "כבר ראינו את המנוח הולך אחרי ארונו" "?ומנדא אמר, "מאי נפקא צחקו השדים שרקדו במחבת זה התינוק שנשפך עם המים באמבט שבוע טוב, גברת קפקא ניפגש אחרי המשפט

[Quinta estrofa] Enseñaron los sabios: “La destrucción desarraiga; la ruina construye”. He aquí algo que se aprende por su pérdida. Y respondieron los discípulos del capital y dijeron: “Ya vimos al difunto caminando detrás de su féretro”. Y alguien dijo: “¿Qué diferencia hace?” Se rieron los demonios que bailaban en la sartén. Este es el bebé que se tiró junto con el agua del baño. Buena semana, señora Kafka; nos veremos después del juicio.

[סולו גיטרה]

[Solo de guitarra]

[בית שישי] מעל מגדלים תאומים, ראיתי בקריסת המסחר בשוק החלומות זו הפקת ענק של לקחים, דורות של חוקרים עוד יעשו להם שמות מצב פוסט-קולוניאלי, משיח סטרוקטורלי בכפר הגלובלי אף אחד לא יכול על שלטון התאגיד זה שיר הנושא לסרט על היהודים שחזרו להיסטוריה להקים את מלכות בית דוד והוא נכתב בערב פורים מן הרווח הבלתי ברור שבין הפנים למסכה אתמול הייתי מלך, היום אני ליצן עין אחת צוחקת, עין אחת בוכה משוטט כמו שוטה שניתנה בידו חצי-נבואה והלכה לאיבוד והוא מחפש אחריה, ונתקע בין הרגליים שרוצות להמשיך בריקוד

[Sexta estrofa] Sobre torres gemelas vi el derrumbe del comercio en el mercado de los sueños. Es una producción gigantesca de lecciones; generaciones de investigadores aún harán carrera con ellas. Condición poscolonial, mesías estructural; en la aldea global nadie puede con el dominio de la corporación. Esta es la canción principal de una película sobre los judíos que volvieron a la historia para levantar el reino de la Casa de David, y fue escrita en la víspera de Purim, desde el hueco impreciso entre el rostro y la máscara. Ayer fui rey; hoy soy bufón. Un ojo ríe, un ojo llora, vagando como un necio al que le dieron media profecía y se perdió, y la busca y se traba entre las piernas que quieren seguir bailando.

[סיום]

[Final]