הרוח נושבת קרירה נוסיפה קיסם למדורה וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקורבן האש מהבהבת שירה מלבלבת סובב לו, סובב הפינג'אן...

Sopla el viento fresco, echamos una astilla a la hoguera, y así, en brazos carmesí, subirá al fuego como ofrenda. La llama titila, la canción florece. Gira, gira el finján...

האש לקיסם תלחש: אדמו כה פנינו באש אם לנו תגבורת תותן מכל בדל ענף שבגן כל עץ וכל קרש ישיר אזי חרש סובב לו, סובב הפינג'אן...

El fuego le susurra a la astilla: Qué rojos nuestros rostros en la lumbre; si nos das refuerzos, de cada trocito de rama del jardín todo árbol y toda tabla cantarán entonces en voz baja. Gira, gira el finján...

וזאת, בלא תוספת שבחים מלאכת משקה המלכים: קפה וסוכר בו יותן ומים - מחצית הקנקן ירתח פעמיים - הוסיפו קצת מים סובב לו, סובב הפינג'אן...

Y esto, sin añadir halagos: el arte de la bebida de reyes: se echa café y azúcar, y agua — la mitad de la jarra; que hierva dos veces — añadan un poco de agua. Gira, gira el finján...

ואם בשלישית חיש ירתח - הלב יחרד וישמח יחזור הפסוק הנושן: הנה הקפה כבר מוכן נשתה ונשבח: יש טעם, יש ריח סובב לו, סובב הפינג'אן...

Y si a la tercera hierve deprisa, el corazón se asusta y se alegra, volverá el viejo verso: he aquí, el café ya está listo. Beberemos y alabaremos: hay sabor, hay aroma. Gira, gira el finján...

נגמע מן הספל לאט הנה מספרים כבר צ'יזבט... סיפור שעבר עליו זמן בשקט מצמיח זקן... הבלוף מתפתח - קנקן שוב רותח סובב לו, סובב הפינג'אן...

Bebemos de la taza despacio — ya cuentan una batallita... un relato al que el tiempo ha pasado, que en silencio se deja crecer la barba... La fanfarronada crece — la jarra vuelve a hervir. Gira, gira el finján...

נזכר הפינג'אן איך אליו החבר'ה הגיעו מקרב איך מוטקה הג'ינג'י רטן: אחד לא יחזור כבר לכאן... בדמע אין קצה סובב הוא בעצב סובב לו, סובב הפינג'אן...

Recuerda el finján cómo a él los muchachos llegaron del combate, cómo Motke el pelirrojo gruñó: uno ya no volverá aquí... Las lágrimas no tienen fin — gira con tristeza. Gira, gira el finján...

שנים יעברו ודורות גבולות וגשרים ומדורות לזר לעולם לא יובן מה טעם הזמר נוגן - צנחן ורזרבה תמיד יזכר בה - ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...

Pasarán años y generaciones, fronteras y puentes y hogueras; al extraño nunca le será dado entender a qué sabe esta canción — paracaidista y reservista siempre la recordarán — en la ronda eterna del finján...