בערבות הנגב מתנוצץ הטל בערבות הנגב איש מגן נפל לא נשם הנער ונדם הלב את בלורית השער רוח תלטף

En las llanuras del Néguev brilla el rocío En las llanuras del Néguev cayó un defensor El muchacho ya no respiraba y el corazón enmudeció El viento acariciará su mechón de cabello

הלומת עצבת ויגון נורא אם זקנה ניצבת ונושאת דברה הדימעה ניגרת מעיני אימך בא כדור עופרת ויפלח ליבך

Abatida por la tristeza y un terrible dolor Una madre anciana se yergue y pronuncia sus palabras La lágrima se derrama de los ojos de tu madre Llegó una bala de plomo y te atravesó el corazón

את בכורי שכלתי במצולות הים ואותך גידלתי למגן העם הם לא ישברונו ביגון ושכול הם לא יעקרונו, בני, למרות הכל

A mi primogénito lo perdí en las profundidades del mar, Y a ti te crié para ser el escudo del pueblo. No nos quebrarán con dolor y duelo, No nos arrancarán, hijo mío, pese a todo.

אז צעד קדימה נער גבה קומה ויאמר לה - 'אמא, אל לך בדימעה! בחורינו, אמא, בימי פקודה מול שונאינו, אמא, כחומת פלדה

Entonces dio un paso al frente un muchacho alto Y le dijo: «¡Madre, no llores! Nuestros muchachos, madre, en días de movilización, Frente a nuestros enemigos, madre, como un muro de acero».

מול שודד ומלך צמא דמים עוין תניני ואהיה לך אנוכי לבן'

Frente al ladrón y al rey hostil y sediento de sangre, Acéptame y seré para ti un hijo».

בערבות הנגב הוא לחץ ידה אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה!

En las llanuras del Néguev le estrechó la mano. Si así lo queréis, camaradas, ¡esto no es una leyenda!