[בית 1]
הו, רומיאו, זאת היתה
פנטזיה נהדרת
אביר חלומותי שבא
מאגדה אחרת
הבטחת שנמריא הרחק
מעבר לעצמנו
אבל נפלנו המומים
והחלום איננו
[Estrofa 1]
Oh, Romeo, eso fue
una fantasía maravillosa,
el caballero de mis sueños que vino
de otro cuento,
prometiste que volaríamos muy lejos
más allá de nosotros mismos,
pero caímos atónitos,
y el sueño se desvaneció.
[פרה-פזמון]
אולי גזרה כפתה עלינו
להסחף עד סוף
כמו גלים מוכי ירח
המשועים לחוף
[Pre-estribillo]
Quizá el destino nos impuso
dejarnos arrastrar hasta el final,
como olas tocadas por la luna,
atraídas a la orilla.
[פזמון]
ועכשיו עם השנים
האהבה אחרת
פחות חולמת את עצמה
הרבה יותר נקשרת
[Estribillo]
Y ahora, con los años,
el amor es distinto,
sueña menos consigo mismo,
y se apega mucho más.
[בית 2]
הזמן כמו מיקרוסקופ רגיש
חידד את הראיה
זקן חכם שופט ביני
ובין מה שהיה
אולי אהבנו בתמימות
יותר מדי שירים
לא האמנו שנמות
על מה שהם אומרים
[Estrofa 2]
El tiempo, como un microscopio sensible,
afinó la visión,
un viejo sabio juzga entre mí
y lo que fue.
Quizá amamos con inocencia
demasiadas canciones,
no creíamos que moriríamos
por lo que dicen.
[פרה-פזמון]
אולי גזרה כפתה עלינו
להסחף עד סוף
כמו גלים מוכי ירח
המשוועים לחוף
[Pre-estribillo]
Quizá el destino nos impuso
dejarnos arrastrar hasta el final,
como olas tocadas por la luna,
que claman por la orilla.
[פזמון]
ועכשיו עם השנים
האהבה אחרת
פחות חולמת את עצמה
הרבה יותר נקשרת
[Estribillo]
Y ahora, con los años,
el amor es distinto,
sueña menos consigo mismo,
y se apega mucho más.
[פזמון 2]
הרבה יותר נשארת פה
פחות גנובה לרוח
האדמה טובה אלי
אני רוצה לנוח
אך לפעמים הקול שלך
קורע ונוגע
משהו פתאום זוכר בי
ומתגעגע
[Estribillo 2]
Se queda mucho más aquí,
menos robada por el viento,
la tierra es buena conmigo,
quiero descansar,
pero a veces tu voz
desgarra y me toca,
algo de pronto recuerda en mí
y añora.
[סי פארט]
ואני יודע המרחק
מוחלט ואמיתי
ובמרחק אתה קרוב
אתה תמיד איתי
[Puente]
Y sé que la distancia
es absoluta y real,
y en la distancia estás cerca,
siempre estás conmigo.
[פזמון 2]
הרבה יותר נשארת פה
פחות גנובה לרוח
האדמה טובה אלי
אני רוצה לנוח
אך לפעמים הקול שלך
קורע ונוגע
משהו פתאום זוכר בי
ומתגעגע
[Estribillo 2]
Se queda mucho más aquí,
menos robada por el viento,
la tierra es buena conmigo,
quiero descansar,
pero a veces tu voz
desgarra y me toca,
algo de pronto recuerda en mí
y añora.
[בית 1 - חזרה]
הו, רומיאו, זאת היתה
פנטזיה נהדרת
אביר חלומותי שבא
מאגדה אחרת
[Estrofa 1 - repetición]
Oh, Romeo, eso fue
una fantasía maravillosa,
el caballero de mis sueños que vino
de otro cuento.
