כשהאדם מאבד את הטעם, מתייאש מהכוחות של עצמו עליו לפנות לשמיים, יש שם מי שמקשיב רק לו ואז, עוד בלי לדעת כלום, אדם מקבל מענה רצונות חדשים, מילוי וקידום, תקוות לעתיד טוב ושונה אחר כך הוא שוב נופל, שוב מתחיל לצעוק ולשנוא מרגיש ריקנות מחומר, מרוח. בקושי סוחב את עצמו

Cuando la persona pierde el gusto, se desespera de sus propias fuerzas debe dirigirse a los cielos; allí hay quien escucha solo a él y entonces, aún sin saber nada, la persona recibe una respuesta nuevos deseos, plenitud y avance, esperanzas de un futuro bueno y diferente después vuelve a caer, vuelve a empezar a gritar y a odiar siente vacío de la materia, del espíritu. apenas se arrastra a sí mismo

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי

Todas las puertas se han cerrado salvo la Puerta de las Lágrimas por ella está el camino hacia la libertad en lo oculto llorará mi alma

והוא נופל כבר בלי חומר דלק, הכל ריקני וזר גם בעבודה, גם בתוך הבית מרגיש מבפנים שום דבר לפעמים מעדיף את החומר לפעמים את הרוח, אך גרוע מכל כלום רק רוצה לנוח, רק רוצה להתרסק וליפול ועוברים חודשים של טוב ורע הבלבול רק גובר וחונק עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה הוא קם ובוכה וצועק

Y ya cae sin combustible, todo es vacío y ajeno también en el trabajo, también dentro de la casa no siente nada por dentro a veces prefiere la materia, a veces el espíritu, pero lo peor de todo es la nada solo quiere descansar, solo quiere estrellarse y caer y pasan meses de bien y de mal la confusión solo crece y ahoga hasta que ya no hay salida del pantano se levanta y llora y grita

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי

Todas las puertas se han cerrado salvo la Puerta de las Lágrimas por ella está el camino hacia la libertad en lo oculto llorará mi alma

וזה לא בכי מעירפול ידיים פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר צריך מינימום שניים, כך מתגלה אלוקים ואז הוא בונה לו כתר, כי זאת מטרה עליונה הוא מתחיל להבין שהכל תלוי רק בו ובחברה הנכונה מצד אחד זוכה לכתר, מצד שני לשפלות של עצמו אין כלום בעולם הזה, רק הבורא, אדם מאמין בכל דבר כשרע לו

Y no es un llanto de impotencia simplemente, la persona ya entiende que en soledad es imposible se necesitan como mínimo dos; así se revela Dios y entonces se construye una corona, pues esa es una meta suprema empieza a entender que todo depende solo de él y de la sociedad adecuada por un lado alcanza la corona, por el otro la bajeza de sí mismo no hay nada en este mundo, solo el Creador; la persona cree en todo cuando le va mal

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי

Todas las puertas se han cerrado salvo la Puerta de las Lágrimas por ella está el camino hacia la libertad en lo oculto llorará mi alma