שעה של בוקר אור הדימדומים עולה והשמיים בצהוב כמו שדה מתחתי החול ולפני הים עוד מעט זריחה גדולה מעל כולם... אני יודעת שזה לא באשמתך לפעמים אני כזאת ילדה רעה אבל אני יודעת כשאני טועה על כל דבר אני שואלת מה את עושה? מה את עושה?

Una hora de la mañana, la luz del amanecer se alza, y el cielo está amarillo como un campo. Bajo mí, la arena, y delante de mí, el mar. Pronto un gran amanecer sobre todos... Sé que no es tu culpa. A veces soy una niña tan mala, pero sé cuándo me equivoco. Por todo pregunto: ¿Qué estás haciendo? ¿Qué estás haciendo?

שעה של בוקר הרחוב כל כך שקט כאילו אף אחד לא גר כאן באמת ורק אני לבד על חוף הים שלי השמש כאן זורחת ורק בשבילי אני יודעת שזה לא תמיד אתה שאומר את המילה האחרונה וזה מה שחופר עוד בור עמוק בך על כל דבר אני שואלת מה את עושה? מה את עושה?

Una hora de la mañana, la calle está tan silenciosa, como si en realidad nadie viviera aquí, y sólo yo, sola, en mi playa. Aquí el sol sale y sólo para mí. Sé que no siempre eres tú quien dice la última palabra, y eso es lo que cava otro pozo profundo en ti. Por todo pregunto: ¿Qué estás haciendo? ¿Qué estás haciendo?

תמיד כשהשחר עולה משהו בי בוכה חושף ומגלה חולות עמוקים של תקווה וים של אהבה מציף אותי בך...

Siempre, cuando amanece, algo en mí llora, deja al descubierto y revela arenas profundas de esperanza, y un mar de amor me inunda de ti...

שעה של בוקר והכל שחור לבן נראה כאילו זה חלום רחוק ישן של מישהו אחר שעוד לא התעורר נו, מה כבר יש לו להפסיד, בחוץ בוער אני יודעת שזה לא חשוב עכשיו מה שרצינו נעלם מזמן בסתיו אולי בדרך מחכה לה התשובה על כל דבר אני שואלת מה את עושה? מה את עושה? מה את עושה?

Una hora de la mañana y todo está en blanco y negro, parece como si fuera un sueño lejano y viejo de alguien más que aún no se ha despertado. Bueno, ¿qué tiene ya que perder? Afuera arde. Sé que ahora no es importante. Lo que queríamos desapareció hace tiempo en otoño. Quizá en el camino la respuesta la esté esperando. Por todo pregunto: ¿Qué estás haciendo? ¿Qué estás haciendo? ¿Qué estás haciendo?

תמיד כשהשחר עולה משהו בי בוכה חושף ומגלה חולות עמוקים של תקווה וים של אהבה מציף אותי בך...

Siempre, cuando amanece, algo en mí llora, deja al descubierto y revela arenas profundas de esperanza, y un mar de amor me inunda de ti...