באדמה דשנה, שורצת חלזונות אני רוצה לכרות לי בור עמוק, שוחה לפשוט שם את העצמות הנושנות וכמו כריש בים, לישון בשכחה

En tierra fértil, henchida de caracoles, quiero cavarme un pozo profundo, una trinchera, desnudar allí los huesos vetustos, y, como un tiburón en el mar, dormir en el olvido

!אני שונא קברים! אני שונא צוים במקום להתחנן שהעולם ידמע אזמין עוד בחיי את להק העורבים למצות ממפרקתי את זוהמת דמה

¡Odio las tumbas! Odio los testamentos; en lugar de suplicar que el mundo llore, invitaré aún en vida a la bandada de cuervos a exprimir de mis articulaciones la inmundicia de la sangre

הו תולעים! רעים שחורים, עיוורים-חרשים !הנה מגיע מת שמח וחפשי הו פילוסופים של עינוג ושל תסיסה

¡Oh, gusanos! Malvados, negros, ciegos-sordos — ¡he aquí que llega un muerto alegre y libre! Oh, filósofos del deleite y de la fermentación,

ללא מוסר כליות פלשו אל חורבתי אימרו היש עינוג בו טרם התנסה גוף זה שנפש אין בו, מת בין המתים

Sin remordimiento alguno, irrumpid en mi ruina; decid: ¿hay algún deleite que aún no haya probado este cuerpo sin alma, muerto entre los muertos