העולם כל כך גדול אין מקום לכלום הירח השומם מביט בשעמום כמו שעון גדול אפור תלוי בין עננים תקתוקו מחוויר לאט את פני האנשים

El mundo es tan grande, no hay lugar para nada La luna desolada mira con aburrimiento Como un gran reloj gris colgado entre nubes Su tictac palidece lentamente los rostros de la gente

חוזר אל החיים בבוקר הפרוע מנסה למצוא מקום אחד קבוע יושב על השנים באופק הרעוע זוכר את הפרטים אך לא תמיד מדוע

Vuelvo a la vida en la mañana salvaje Intento encontrar un único lugar fijo Me siento sobre los años en el horizonte precario Recuerdo los detalles, pero no siempre el porqué

בין היום ובין מחר משתדלים לחיות צריך ללמוד להתאהב בלי הכינורות הבריאות הולכת לה בזמן הלא נכון להירדם לאט לאט לתוך שגרת חלום

Entre hoy y mañana nos esforzamos por vivir Hay que aprender a enamorarse sin los violines La salud se va en el momento equivocado Quedarse dormido, poco a poco, dentro de una rutina de sueño