‫[פתיח]‬ ‫מלאכים מרוטים להגו‬ ‫לאורך אחת-עשרה חלקות‬ ‫כשנהמה מחצר-העצמות‬ ‫הדהדה סביב המטע‬

[Intro] Ángeles desgreñados balbuceaban a lo largo de once parcelas, mientras un bramido del osario retumbaba alrededor del huerto.

‫[בית 1]‬ ‫ציפורניה קרועות‬ ‫מסחיבת אגרופים עמוסי חימר‬ ‫משולי הרידל‬ ‫עבור כדים בעלי קולות שמחים‬

[Estrofa 1] Las uñas desgarradas de acarrear puños cargados de barro desde el borde del cedazo, para cántaros de voces alegres.

‫[בית 2]‬ ‫אכולת מועקה‬ ‫שרק הגירוד מקל עליה‬ ‫מילות-הבל דקות כדרדרים‬ ‫או צפצופי תרנגול חולניים‬

[Estrofa 2] Roída por la angustia, aliviada solo por el rascado, palabras vanas, finas como cardos, o los chillidos enfermizos de un gallo.

‫[פזמון]‬ ‫נדמית אני לילדות‬ ‫של חולי ושל לענה‬ ‫של לא-חברים הרצים לשום מקום‬ ‫של ערפל המכסה במקום אחר‬

[Estribillo] Me parezco a una niñez de enfermedad y de ajenjo, de no-amigos que corren a ninguna parte, de niebla que cubre en otro lugar.

‫[בית 3]‬ ‫עד שבתוך האסם המקומר‬ ‫המואר מוזר בשמש דמדומים‬ ‫היא ידעה שהיא כלי‬ ‫הראוי לתבל אחרת‬

[Estrofa 3] Hasta que, dentro del granero abovedado, iluminado de modo extraño por un sol crepuscular, supo que era un vaso digno de otro mundo.

‫[בית 4]‬ ‫בו הצעדים חייבים להיות גלמודים‬ ‫ויחפים על גבי אבנים‬ ‫ורוח הצפון מארחת תמיד‬ ‫מעניקה קצוות לרוחות הרפאים‬

[Estrofa 4] Donde los pasos han de ser solitarios y descalzos sobre piedras, y el viento del norte siempre hospeda, dando contornos a los fantasmas.

‫[פזמון]‬ ‫נדמית אני לילדות‬ ‫של חולי ושל לענה‬ ‫של לא-חברים הרצים לשום מקום‬ ‫של ערפל המכסה במקום אחר‬ ‫של קול אם שאינו קורא‬ ‫של פח גלי‬ ‫של ציפורי שטן וויסקי‬ ‫של טליות צעירות וצמריריות‬

[Estribillo] Me parezco a una niñez de enfermedad y de ajenjo, de no-amigos que corren a ninguna parte, de niebla que cubre en otro lugar, de una voz materna que no llama, de chapa ondulada, de pájaros del diablo y del whisky, de talitot jóvenes y lanosos.

‫[סיומת]‬ ‫ואגוזים שלא יכולתי לקצור‬ ‫ואגוזים שלא יכולתי לקצור‬

[Coda] Y nueces que no pude cosechar, y nueces que no pude cosechar.