אתה זוכר זה היה אז ירח מלא והגשם טפטף בחלון סיפרת לי איך אתה לא תוותר על הדרך על החלום סיפרתי לך על השמש על איך הים מתמודד בלי הרוח מסע מפרך ברגליים יחפות

¿Recuerdas? Entonces había luna llena, y la lluvia goteaba en la ventana. Me contaste cómo no ibas a renunciar al camino, al sueño. Te conté sobre el sol, sobre cómo el mar se las arregla sin el viento, un viaje agotador a pies descalzos.

שתדע שגם בימים קשים היית לי התקווה לנצח שתדע שגם בלילות קרים היית זה שממיס את הקרח צעדתי איתך כל הדרך ילדה עם עיניים קשורות עטפת אותי בידך ושברת את כל החומות

Que sepas que incluso en días difíciles fuiste para mí la esperanza eterna. Que sepas que incluso en noches frías fuiste quien derrite el hielo. Caminé contigo todo el camino, una niña con los ojos vendados. Me envolviste con tu mano y rompiste todos los muros.

אתה זוכר זה היה סתם עוד בוקר פשוט השלכת דפקה בחלון עלים שהחליטו לפרוש ת'כנפיים אל האופק אל החלום סיפרתי לך שהנצח שלי הוא הנצח איתך הסתכלתי לך בעיניים ליבי אל ליבך

¿Recuerdas? Fue solo otra mañana sencilla, el otoño tocó la ventana. Hojas que decidieron desplegar sus alas, hacia el horizonte, hacia el sueño. Te dije que la eternidad, la mía, es la eternidad contigo. Te miré a los ojos, mi corazón al tuyo.