בחדרו הקטן במלון הישן ישב גבר צעיר שחור שיער וזקן ישב וכתב רעיון מטורף מדינת היהודים קום תקום הוא ידע לחלום ולהלהיב אנשים אך ידע שצריך כל חלום להגשים ולכן הוא כינס את עמו לקונגרס ודיבר עליהם ציונות

En su pequeña habitación del viejo hotel se sentó un joven, de cabello negro y con barba; se sentó y escribió una idea loca: El Estado judío se levantará. Sabía soñar e inspirar a la gente, pero sabía que todo sueño debe realizarse, y por eso convocó a su pueblo a un congreso y les habló del sionismo.

הוא אמר להם: "אני, תסלחו לי, ציוני זה אולי לא הגיוני, אבל זה מה שאני"

Les dijo: «Yo, perdónenme, soy sionista Puede que no sea lógico, pero eso es lo que soy»

והם באו כולם לאותו הקונגרס והקשיבו לאיש הנלהב, התוסס האומר: "די לחלום! כי הגיע היום לעשות מעשים של ממש" כך נולדה לה לפתע תנועה חדשה שדיברה ועשתה ציונות בלי בושה והעם הנדהם התבונן בה נרגש וזקף את ראשו מחדש

Y todos vinieron a ese mismo congreso y escucharon al hombre entusiasta y vibrante, que decía: «¡Basta de soñar! Porque ha llegado el día de hacer actos de verdad». Así nació de pronto un nuevo movimiento, que hablaba y practicaba el sionismo sin vergüenza, y el pueblo asombrado la observó emocionado y alzó de nuevo la cabeza.

כך חלפו השנים ואותה התנועה לא שקטה ולא נחה אפילו שעה וכל מה שעשתה כבר נחקק ונרשם בדברי תולדותיו של העם! והיום כששמים מסביב מרכאות מבטה העיקש שוב פונה לבאות היא אומרת לעם: "החלום עוד לא תם יש ויש פה עוד מה לעשות"

Así pasaron los años, y aquel movimiento no se aquietó ni descansó ni una hora, y todo lo que hizo ya quedó grabado y registrado en las crónicas del pueblo. Y hoy, cuando se ponen comillas por doquier, su mirada terca vuelve a dirigirse a lo por venir, y le dice al pueblo: «El sueño aún no ha terminado; sí que aún hay mucho por hacer aquí».

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני זה אולי לא הגיוני...

Y por eso, por eso sigo siendo, aún hoy, sionista; puede que no sea lógico...