גם למראה נושן יש רגע של הולדת שמיים בלי ציפור זרים ומבוצרים בלילה הסהור מול חלונך עומדת עיר טבולה בבכי הצרצרים

Incluso a una visión añeja le llega un instante de nacimiento. Un cielo sin pájaro, extraño y amurallado. En la noche lunada ante tu ventana se alza una ciudad sumida en el llanto de los grillos.

ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך והירח על כידון הברוש אתה אומר אלי העוד ישנם כל אלה העוד מותר בלחש בשלומם לדרוש

Y al ver que el camino aún vigila al caminante, y la luna sobre la lanza del ciprés, me dices: ¿todavía existen todas estas cosas? ¿Aún está permitido inquirir en voz baja por su bienestar?

מאגמיהם המים ניבטים אלינו שוקט העץ באודם עגילים ולעד לא תיעקר ממני אלוהינו תוגת צעצועיך הגדולים

Desde sus estanques las aguas nos miran, el árbol enmudece, con pendientes rojas, y jamás será arrancada de mí, Dios nuestro, la tristeza de tus grandes juguetes.