ליד הרכבת ראינו שכבות בהר זו על זו, קדומות, קשת על קשת גם אנחנו נהיה כך, אולי מחר יחדיו, צמודים, וגבוה מעל – הדשא אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת

Junto al tren vimos estratos en la montaña, uno sobre otro, antiguos, arco sobre arco. También nosotros seremos así, quizá mañana, juntos, apretados, y por encima, en lo alto — la hierba. Te dije que así sería — y no lo creíste.

כל הלילה עמל הירח כמו מטורף וטשטש ניגודים והרגיע דם ומים ילדתי, אין כל הבדל עכשיו כדין כל העולם הוא דין השניים אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת

Toda la noche trabajó la luna como un loco, y difuminó los contrastes y aplacó sangre y agua. Hija mía, ahora no hay ninguna diferencia. La ley de todo el mundo es la ley de los dos. Te dije que así sería — y no lo creíste.

הפתיליה והסיר שעליה – בנחת מה אכפת לשניהם, הם זה לזה רוחשים גם אנחנו עוד נהיה כך ביחד אדומים וחמים ואחד בשני לוחשים אמרתי לך שיהיה כך –ולא האמנת

La cocinilla de petróleo y la olla sobre ella — en sosiego. Qué les importa; se susurran el uno al otro. También nosotros aún estaremos así juntos, rojos y calientes y susurrándonos el uno en el otro. Te dije que así sería — y no lo creíste.

יש בנו נגינה אך אין בנו די רעם מתי סוף-סוף נלמד להיות קשים? הכפירים, נערה, אינם רעבים אף פעם רק צדיקים וכבשים רעבים ורשים אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת

Hay en nosotros música, pero no suficiente trueno. ¿Cuándo, por fin, aprenderemos a ser duros? Los cachorros de león, muchacha, nunca tienen hambre; sólo los justos y las ovejas tienen hambre y son pobres. Te dije que así sería — y no lo creíste.

ראי, אהבתנו עכשיו בלי גבול והגענו לגבול שאין בו אהבה השומרים אמרו סיסמתם והשער נעול הילדים הלכו, החשמל כבה אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.

Mira, nuestro amor ahora no tiene límite, y hemos llegado a una frontera en la que no hay amor. Los guardias dijeron su contraseña y la puerta está cerrada. Los niños se fueron, la electricidad se apagó. Te dije que así sería — y no lo creíste.