כי סערת עלי, לנצח אנגנך שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים! תשוקתי אלייך ואלי גנך ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

Pues te has abalanzado sobre mí; por siempre te cantaré. En vano te alzaré un muro, en vano pondré puertas. Mi anhelo es por ti, y hacia mí tu huerto, y mi cuerpo se tambalea, inerme, perdiendo las manos.

לספרים רק את החטא והשופטת פתאומית לעד, עיני בך הלומות עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל תאלמי אותי לאלומות

Para los libros, sólo el pecado y la jueza — súbita para siempre; mis ojos en ti están aturdidos. Mientras en la calle un combatiente sangra atardeceres de frambuesa, haz de mí haces.

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת לבדי אהיה בארצותייך הלך תפילתי דבר איננה מבקשת תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!

No supliques a los que retroceden de acercarse; solo seré un caminante en tus tierras. Mi oración no pide nada; mi oración es una y dice: he aquí — toma.

עד קצווי העצב, עד עינות הליל ברחובות ברזל ריקים וארוכים אלוהי ציווני שאת לעוללייך מעוניי הרב שקדים וצימוקים

Hasta los confines del dolor, hasta las fuentes de la noche, por calles de hierro, vacías y largas, mi Dios te mandó llevar a tus pequeños de mi gran pobreza — almendras y pasas.

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת אל תרחמיהו בעויפו לרוץ אל תניחי לו שיאפיל כחדר בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

Bien está que tu mano aún sujete nuestro corazón; no lo compadezcas cuando, alzándose, corre; no permitas que se oscurezca como una habitación sin las estrellas que quedaron afuera.

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת שם רקיע לח את שיעולו מרעים שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת ואני אקוד לה וארים

Allí arde la luna como el beso de una carnicera; allí el firmamento húmedo truena su tos; allí un sicómoro dejará caer para mí una rama como un pañuelo, yo me inclinaré ante él y la alzaré.

ואני יודע כי לקול התוף בערי מסחר חרשות וכואבות יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף את חיוכנו זה מבין המרכבות.

Y sé que al son del tambor, en ciudades mercantiles, sordas y dolientes, un día aún caeré, con la cabeza herida, para arrancar esta sonrisa nuestra de entre los carros.