חוׁנצֶה ביאריד לאלה בקאריד חנדה בראריד מירה בהגלה שאדומאד בלה בורונה גול מיטקונה דסטה בדסטה דונה בדונה שאדומד

Traigan la bandeja ceremonial; planten tulipanes. Sonrían y rían: el novio llega a la boda. Afuera, la flor florece. Mano con mano, grano a grano: alegría.

צ'ה חשנגה מויה באפתש צ'ה בולאנדה טאזה ארוס צ'ה חשנגה שוח או שנגה המה רנגה מסלה טאווס חוש בהאלש שאדומאד

Qué bonito es su cabello; qué alta y fresca la novia. Qué encantadora, juguetona y esbelta, toda colorida, como un pavo real. Que sea feliz; felicidades.

דס בזאנידו שאדי קוניד ניאט בדומאדי קוניד רו ג'האזש חנדהיה סיניה נאגש סיניה מרמריה המה דארה אינה ושמדון פרדהיה איבון קורקוריה

Aplaudan y alégrense. Hagan propósito de boda. Tiene una sonrisa en el rostro; el pecho adornado, el pecho como mármol. Lo tiene todo: belleza y porte. La cortina del pórtico ondea.

חונדה ביאריד, שאדאן לאלה בקאריד, חנדאן דומאד קוג'איה, דסטאש הנאייה אשגש חודאייה גול פסרה זולפאש גולאבה טון לופאש מסאלה חון חושחולגו מהראבון שאדומאד

Traigan canciones y alégrense. Planten tulipanes, rían. ¿Dónde está el novio? Tiene las manos con henna. Su amor es divino; el muchacho es como una flor. Sus rizos huelen a agua de rosas. Sus labios, color a especias, rojo intenso. De buen carácter y amable: felicidades por la boda alegre.