קירות הבית רעדו הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור

Las paredes de la casa temblaron, el techo de pronto salió volando Las ventanas que se abrieron de par en par hacia la oscuridad que envolvía Lo que se reveló a la vista cuando se alzó la luz Él no puede olvidar; ella no quiere recordar

הרוח באה בסערה וכל מה שיקר הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה

El viento llegó en tormenta y todo lo que era querido Fue arrojado a tierra para ser pisoteado, humillado hasta el polvo Cada instante de ternura se hizo añicos por la dura belleza En la que el dolor espera en el umbral como un acreedor

הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה

El tiempo no es médico Solo trae alivio Él hace lo suyo, ella lo suyo Aquí hubo un gran amor

ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק

Y si mi voz te encuentra en lo malo, y si en lo bueno Lo que fuiste para mí aún no ha dejado de doler Mis ojos aún vagan por la calle tras una sombra de duda En mi cama se abre, como una deuda, el lugar vacío

הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה

El tiempo no es médico Solo trae alivio Él hace lo suyo, ella lo suyo Aquí hubo un gran amor