החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר מזכרונם הוא לעולם לא ימחה

La arena recordará las olas, pero de la espuma nadie se acuerda, salvo aquellos que pasaron con el viento nocturno, pues de su memoria nunca se borrará.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם

Todo volverá a las profundidades, salvo la espuma blanca. Las velas de la noche se apagaron. La amistad, el amor, la juventud que de pronto llegó a su fin, la juventud que de pronto llegó a su fin.

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה

Así también, en la orilla de su corazón entonces tembló algo pálido, y trazaron en la arena, cuando la luna que pasaba iluminó de pronto rostros extraños y una sonrisa tenue.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם

Todo volverá a las profundidades, salvo la espuma blanca. Las velas de la noche se apagaron. La amistad, el amor, la juventud que de pronto llegó a su fin, la juventud que de pronto llegó a su fin.

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים ובית עלמין על הגבעות ושניים שחלפו דומם בין החצב והקברים והשיקמה

Había allí caracolas vacías que gemían una elegía del mar, y un cementerio en las colinas, y dos que pasaron en silencio entre la cebolla marina, las tumbas y el sicómoro.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם

Todo volverá a las profundidades, salvo la espuma blanca. Las velas de la noche se apagaron. La amistad, el amor, la juventud que de pronto llegó a su fin, la juventud que de pronto llegó a su fin.