[פתיחה]

[Introducción]

[בית ראשון] שני מקסיקנים על רכס שמש גבוהה במרום אומר האחד, "היי חואן, פקח עינייך "אתה עוד תיפול לתהום

[Verso 1] Dos mexicanos en una cresta, el sol alto en lo alto. Uno dice: "Oye, Juan, abre los ojos, vas a caer al abismo."

חואן, כמו שהוא מהלך לו שקוע באיזה חלום לא פוקח עיניו, מחייך ומגחך לו "?חוזה, איפה יש כאן תהום"

Juan, mientras camina, sumido en algún sueño, no abre los ojos, sonríe y se ríe: «José, ¿dónde hay aquí un precipicio?»

[פזמון] ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה

[Estribillo] Y pasó un minuto, otro minuto, otro minuto, hasta que José oyó el golpe.

[בית שני] למרות שכאילו אין טעם חוזה מנסה צעקה והוא לא מאמין אבל פעם אחר פעם עולה אל אזניו מן אנקה

[Verso 2] Aunque parece que no tiene sentido, José intenta un grito, y no lo cree, pero una y otra vez llega a sus oídos un gemido.

חוזה משלשל מיד חבל (משלשל) איזה עשר דקות כך עוברות (כך עוברות) ימשוך גם ימשוך, הוא נכון לכל סבל (הוא נכון) ברם חואן, שתי ידיו קצת שבורות (שתי ידיו) כן, הן שבורות

José de inmediato baja una cuerda (la baja), así pasan como diez minutos (así pasan), tira y vuelve a tirar; está listo para cualquier sufrimiento (está listo), pero Juan tiene las dos manos algo rotas (sus dos manos), sí, están rotas.

[פזמון] כי עברה דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה

[Estribillo] Porque pasó un minuto, otro minuto, otro minuto, hasta que José oyó el golpe.

[בית שלישי] "!חוזה צועק, "תפוס ברגליך חואן, גם רגליו לא כתקנן "חוזה לא נואש, "אז נסה בשינייך בסדר", עונה לו חואן"

[Verso 3] José grita: «¡Agarra con las piernas!» Juan, sus piernas tampoco están bien. José no se desespera: «Entonces intenta con los dientes». «De acuerdo», le responde Juan.

חוזה כורך את החבל סביב סלע (זה כורך) מושך וכורך ומושך (ומושך) חוזה הידיד, עושה נפשו סלע (שה נפשו) מושך ושפתיים נושך (ושפתיים) כן, הוא נושך

José enrolla la cuerda alrededor de una roca (la enrolla), tira, enrolla y tira (y tira), José, el amigo, se endurece como una roca (se endurece), tira y se muerde los labios (y los labios), sí, muerde.

[פזמון] כי הוא זוכר דקה, עוד דקה ,עוד דקה עד אשר שמעו אוזניו את הדפיקה

[Estribillo] Pues recuerda: un minuto, otro minuto, otro minuto, hasta que sus oídos oyeron el golpe.

[בית רביעי] שני מקסיקנים עם כוח נגד גובה קדומים נוראי חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע בלחץ שיניו הפראי

[Verso 4] Dos mexicanos con fuerza contra una altura primigenia terrible. Juan ya empieza a romper la cuerda con la presión salvaje de sus dientes.

חוזה, כבר ידו מתרופפת נגלים פני חואן המסכן היי חואן", צועק חוזה עם שפתו הנוטפת" "!תה חי?"- עונה חואן, "כן-"

A José ya se le afloja la mano, asoma la cara del pobre Juan. «¡Eh, Juan!», grita José con el labio goteando. «¿Estás vivo?» — «Sí», responde Juan.

[פזמון] ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה

[Estribillo] Y pasó un minuto, otro minuto, otro minuto, hasta que José oyó el golpe.

:לפיכך מוסר השכל מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה

Por lo tanto, la moraleja: quien una vez fue jodido ya no puede desintoxicarse de ello.