מכורה שלי, ארץ נוי אביונה למלכה אין בית, למלך אין כתר ושבעה ימים אביב בשנה וסגריר וגשמים כל היתר

Mi patria, tierra de belleza, empobrecida, la reina no tiene casa, el rey no tiene corona, y siete días de primavera al año, y nubarrones y lluvias el resto.

אך שבעה ימים הורדים פורחים ושבעה ימים הטללים זורחים ושבעה ימים חלונות פתוחים וכל קבצנייך עומדים ברחוב ונושאים חיוורונם אל האור הטוב וכל קבצנייך שמחים

Pero siete días las rosas florecen, y siete días brillan los rocíos, y siete días las ventanas están abiertas, y todos tus mendigos están de pie en la calle y alzan su palidez hacia la buena luz, y todos tus mendigos se alegran.

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה למלכה אין בית למלך אין כתר רק שבעה ימים חגים בשנה ועמל ורעב כל היתר

Mi patria, tierra de belleza, empobrecida, la reina no tiene casa, el rey no tiene corona, sólo siete días de fiestas al año, y trabajo y hambre son todo lo demás.

אך שבעה ימים הנרות ברוכים ושבעה ימים שולחנות ערוכים ושבעה ימים הלבבות פתוחים וכל קבצנייך עומדים בתפילה ובנייך בנותייך חתן כלה וכל קבצנייך אחים

Pero siete días las velas son benditas, y siete días las mesas están servidas, y siete días los corazones están abiertos, y todos tus mendigos están de pie en oración, y tus hijos y tus hijas — novio y novia, y todos tus mendigos son hermanos.

עלובה שלי, אביונה ומרה למלך אין בית, למלכה אין כתר רק אחת בעולם את שבחך אמרה וגנותך חרפתך כל היתר

Mi desdichada, empobrecida y amarga, el rey no tiene casa, la reina no tiene corona, sólo una en el mundo dijo tu elogio, y tu vituperio, tu afrenta, es todo lo demás.

ועל כן אלך לכל רחוב ופינה לכל שוק וחצר וסמטה וגינה מחורבן חומותייך כל אבן קטנה אלקט ואשמור למזכרת

Y por eso iré a cada calle y esquina, a cada mercado y patio y callejón y jardín, de la ruina de tus murallas cada piedrecita la recogeré y la guardaré como recuerdo.

ומעיר לעיר, ממדינה למדינה אנודה עם שיר ותיבת נגינה לתנות דלותך הזוהרת

Y de ciudad en ciudad, de país en país vagaré con una canción y una caja de música, para contar tu pobreza luminosa.