[בית 1] שתי טיפות שקופות זולגות על החלון מעבר לרחוב הוסט פתאום וילון בדלים מעושנים, עשן באישונים בחדר מתפורר קפה התקרר מבוקר אחר

[Estrofa 1] Dos gotas transparentes resbalan por la ventana Al otro lado de la calle, de pronto se corrió una cortina Colillas ahumadas, humo en las pupilas En una habitación que se desmorona, el café se enfrió De otra mañana

[פזמון] השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו במן דיוק מרגיז מתנועע סביב ממקום למקום לראות אותה היום לראות אותה היום

[Estribillo] El reloj parece que persigue a sí mismo Con una precisión irritante Moviéndose de un lugar a otro Verla hoy Verla hoy

[בית 2] בוקר סתיו אחד לבד על המיטה עיניים בנקודה למעלה בתקרה חשבתי לתומי, הכל נורא סתמי כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שטרם קרה

[Estrofa 2] Una mañana de otoño, solo en la cama Los ojos en un punto arriba, en el techo Pensé para mis adentros: todo es terriblemente trivial ¿Cuánto más se puede pensar en algo que aún no ha sucedido?

[פזמון] השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו במן דיוק מרגיז מתנועע סביב ממקום למקום לראות אותה היום לראות אותה היום

[Estribillo] El reloj parece que persigue a sí mismo Con una precisión irritante Moviéndose de un lugar a otro Verla hoy Verla hoy

[בית 3] בוקר יום אחד ישבתי לי לבד היא לא הופיעה כאן, היא לא נתנה לי יד ניתקתי את עצמי, הכל כה דמיוני היא לא תבוא יותר וכדאי לוותר הקפה התקרר

[Estrofa 3] Una mañana me senté solo Ella no apareció aquí, no me dio la mano Me desconecté, todo es tan imaginario Ella ya no vendrá y es mejor dejarlo ir El café se enfrió

[פזמון] השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו במן דיוק מרגיז מתנועע סביב ממקום למקום לראות אותה היום לראות אותה היום

[Estribillo] El reloj parece que persigue a sí mismo Con una precisión irritante Moviéndose de un lugar a otro Verla hoy Verla hoy