ברחוב יושב הוא מנגן שירים
מסלסל ברטט בקול אלוקים
בדרכו נודד הוא לבדו שנים
איש זקן ידוע הוא מבקש חיים
En la calle se sienta, toca canciones,
trina con un temblor, con voz casi divina,
en su camino vaga solo durante años,
un viejo conocido — busca la vida.
אין לו איש ורע אין לו ילדים
בדרכו גובע עם הניגונים
כל אשר ידע הוא טעם מרורים
איש זקן עייף הוא מבקש חיים
No tiene compañero ni amigo, no tiene hijos,
en su camino se apaga junto con los sones,
todo lo que conoció es el sabor de la amargura,
un viejo cansado — busca la vida.
מנגן לשמש שתזרח עליו
מנגן לשמש שתאיר פניו
מנגן לשמש היא במיתריו
מבקש לו דרך שתשמור שיריו
Toca para el sol para que brille sobre él,
toca para el sol para que ilumine su rostro,
toca para el sol — está en sus cuerdas,
busca un camino que guarde sus canciones.
פרוטה ועוד פרוטה מקבץ שנים
איש זקן ידוע הוא מבקש חיים
כל אשר נותר לו זו המנגינה
שבוקעת חרש חרש ומנעימה
Moneda tras moneda recoge durante años,
un viejo conocido — busca la vida.
Todo lo que le queda es la melodía
que brota quedo, quedo y deleita.
כינורו ישן ובלויים בגדיו
בעיניו החושך אפלים ימיו
חי בעצב אין לו רגע מנוחה
איש זקן ידוע הוא מבקש פינה
Su violín es viejo y su ropa está gastada,
en sus ojos hay oscuridad; sus días son sombríos,
vive con tristeza, no tiene un momento de reposo,
un viejo conocido — busca un rincón.
כך עוברים ימיו בין אביב לסתיו
כך חולפות שנותיו עם כל ניגוניו
בלילות נותר הוא מיותם דומם
על ספסל נרדם הוא המלך הזקן
Así transcurren sus días entre primavera y otoño,
así pasan sus años con todos sus sones,
por las noches queda huérfano, mudo,
en un banco se queda dormido — el viejo rey.
מנגן לשמש שתזרח עליו
מנגן לשמש שתאיר פניו
מנגן לשמש היא במיתריו
מבקש לו דרך שתשמור שיריו
Toca para el sol para que brille sobre él,
toca para el sol para que ilumine su rostro,
toca para el sol — está en sus cuerdas,
busca un camino que guarde sus canciones.
פרוטה ועוד פרוטה מקבץ שנים
איש זקן ידוע הוא מבקש חיים
כל אשר נותר לו זו המנגינה
שבוקעת חרש חרש ומנעימה
Moneda tras moneda recoge durante años,
un viejo conocido — busca la vida.
Todo lo que le queda es la melodía
que brota quedo, quedo y deleita.
