שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים - הגדיל ה', לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו - היינו שמחים

Cántico de los peregrinos. Cuando el Señor hizo volver a Sión a los cautivos, éramos como los que sueñan. Entonces se llenó de risa nuestra boca, y nuestra lengua de cantos de alegría. Entonces se decía entre las naciones: «Grandes cosas ha hecho el Señor con ellos». Grandes cosas ha hecho el Señor con nosotros: estábamos alegres.

שובה ה' את שביתינו כאפיקים בנגב הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו הלוך ילך - ילך ובכה נושא משך הזרע בוא יבוא, יבוא ברינה - נושא אלומותיו היינו שמחים

Restituye, Señor, nuestra suerte, como arroyos en el Néguev. Los que siembran con lágrimas, con cantos de alegría segarán. Va andando —va y llorando—, llevando la medida de semilla; volverá sin duda, volverá con alegría — trayendo sus gavillas. Estábamos alegres.