את שנתת לי סגול של ערב זהב צהריים שחר כחול את שנתת לי הכל הסתרתי הכל שמרתי את הכל

Tú que me diste el púrpura del atardecer, el oro del mediodía, el amanecer azul. Tú que me diste todo, lo oculté, lo guardé todo, todo.

האם עודך יפה למרות שלקחתי הכל האם חיוך ילדותי מסתתר עוד מבעד למסך הדמעות האם עודך יפה?

¿Sigues siendo bella? Aunque me llevé todo. ¿Se esconde aún una sonrisa infantil tras la cortina de lágrimas? ¿Sigues siendo bella?

את שנתת לי את כל האושר את כל הצער, את כל הצחוק האם עינייך מדמי הליל עוד נעוצות בי מרחוק

Tú que me diste toda la dicha, toda la pena, toda la risa, ¿tus ojos, en la quietud de la noche, siguen clavados en mí desde lejos?

האם עודך יפה למרות שלקחתי הכל האם חיוך ילדותי מסתתר עוד מבעד למסך הדמעות האם עודך יפה?

¿Sigues siendo bella? Aunque me llevé todo. ¿Se esconde aún una sonrisa infantil tras la cortina de lágrimas? ¿Sigues siendo bella?

אלה הבאת לי אלה רק אלה פלא על פלא ל א אשכח ורק עם ערב נפשי שואלת מה ילדתי הבאתי לך האם עודך יפה אביב בלילות של סתווים רציתי לומר לך אך כל שרציתי קשה לבטא במילים האם עודך יפה

Esto me trajiste, esto, sólo esto. Maravilla tras maravilla — no lo olvidaré, y sólo al anochecer mi alma pregunta: ¿qué, hijita mía, te he traído yo? ¿Sigues siendo bella, primavera en noches de otoños? Quise decirte, pero todo lo que quise es difícil de expresar con palabras. ¿Sigues siendo bella?

האם עודך יפה למרות שלקחתי הכל האם חיוך ילדותי מסתתר עוד מבעד למסך הדמעות האם עודך יפה?

¿Sigues siendo bella? Aunque me llevé todo. ¿Se esconde aún una sonrisa infantil tras la cortina de lágrimas? ¿Sigues siendo bella?