פה אני עובר, ניצב ליד האבן
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר
Here I pass, standing by the stone,
a black asphalt road, rocks and ridges.
Evening slowly descends, a sea breeze blows,
the first star’s light beyond Beit Mahsir.
באב אל וואד
לנצח זכור נא את שמותינו
שיירות פרצו בדרך אל העיר
בצידי הדרך מוטלים מתינו
שלד הברזל שותק כמו רעי
Bab el-Wad,
forever remember our names.
Convoys broke through on the road to the city,
along the roadside our dead lie,
the iron skeleton is silent like my comrade.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת
פה עברו לילות באש וסכינים
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת
משוריין חרוך ושם של אלמוני
Here, in the sun, tar and lead boiled,
here nights passed in fire and knives,
here sorrow and splendor dwell together,
a scorched armored car and the name of an unknown.
באב אל וואד
לנצח זכור נא את שמותינו
שיירות פרצו בדרך אל העיר
בצידי הדרך מוטלים מתינו
שלד הברזל שותק כמו רעי
Bab el-Wad,
forever remember our names.
Convoys broke through on the road to the city,
along the roadside our dead lie,
the iron skeleton is silent like my comrade.
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת
And I walk, passing here softly, softly,
and I remember them, one by one.
Here we fought together on cliffs and rocky ground,
here we were together, one family.
באב אל וואד
לנצח זכור נא את שמותינו
שיירות פרצו בדרך אל העיר
בצידי הדרך מוטלים מתינו
שלד הברזל שותק כמו רעי
Bab el-Wad,
forever remember our names.
Convoys broke through on the road to the city,
along the roadside our dead lie,
the iron skeleton is silent like my comrade.
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה
אודם כלנית בהר ובמורד
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד
A spring day will come and cyclamens will bloom,
the red of anemones on the mountain and the slope.
Whoever walks the road that we walked,
let him not forget us, us at Bab el-Wad.
באב אל וואד
לנצח זכור נא את שמותינו
שיירות פרצו בדרך אל העיר
בצידי הדרך מוטלים מתינו
שלד הברזל שותק כמו רעי
Bab el-Wad,
forever remember our names.
Convoys broke through on the road to the city,
along the roadside our dead lie,
the iron skeleton is silent like my comrade.
