תמצאי אותי שם
באותה החצר
הפונה אל הים
שעונה על גדר
ברחוב השקט
הצדדי הקטן
שנפשו ממלט
משיני הנדל"ן
לא, לא הרבה השתנה
אותו חדר ישן
אגרטל בפינה
ליד השולחן
You'll find me there
in the same courtyard
facing the sea,
leaning on a fence,
on the quiet street,
the small side one,
whose soul escapes
the jaws of real estate.
No, not much has changed:
the same old room,
a vase in the corner,
by the table.
אם תבואי עכשיו
כשהערב בשום
ועוד כתם זהב
ברקיע רשום
המכחול השקיעה
של צייר אלוקי
שכיוון לשעה
בואי, בואי תראה
If you come now,
when the evening is perfumed,
and still a blot of gold
is inscribed in the sky,
the brush — the sunset —
of a divine painter
who aimed for this hour —
come, come, see.
תחת עומס הפרי
מתכופף הענף
מתחתיו תעברי
תעמדי על הסף
ותושיטי ידך
אל אחד עסיסי
ואני אחייך
היכנסי, היכנסי
Under the weight of the fruit
the branch bends;
beneath it you'll pass,
you'll stand on the threshold,
and you will extend your hand
to a juicy one,
and I will smile—
come in, come in.
אז אם תבואי עכשיו
כשהערב בשום
ועוד כתם זהב
ברקיע רשום
המכחול השקיעה
של צייר אלוקי
שכיוון לשעה
בואי, בואי תראה
So if you come now,
when the evening is perfumed,
and still a blot of gold
is inscribed in the sky,
the brush — the sunset —
of a divine painter
who aimed for this hour —
come, come, see.
עוד שומעים את הים
מגלגל בגלים
בחלון נדהם
שנפער בלי מילים
כי מאז שהלכת
בתריסיו הוא חובט
ושואל איפה את
שובי, שובי כעת
One can still hear the sea,
rolling in waves,
at the astonished window
that gaped without words;
for since you left
it has been pounding its shutters
and asking where you are:
return, return now.
אז אם תבואי עכשיו
כשהערב בשום
ועוד כתם זהב
ברקיע רשום
המכחול השקיעה
של צייר אלוקי
שכיוון לשעה
בואי, בואי תראה
So if you come now,
when the evening is perfumed,
and still a blot of gold
is inscribed in the sky,
the brush — the sunset —
of a divine painter
who aimed for this hour —
come, come, see.
