תמונה מטושטשת אני לא זוכרת, בת כמה הייתי
מיטת קומותיים קומה עליונה, פנים אל הכר ובכיתי
הלוואי והיו כאן סודות לפעמים, ואולי לא הייתי שומעת
ואחר כך גדלתי כדי להבין, את מה שהיום כבר יודעת
A blurry picture, I don’t remember how old I was.
A bunk bed, the top bunk, face to the pillow, and I cried.
If only there had been secrets here sometimes, maybe I wouldn’t have heard.
And then I grew up to understand what I already know today.
תמונה מתחלפת אני תלמידה, חורטת בעיפרון חד
ירוק מתחלף אל העץ שמתחת, חושפת לאט שם אחד
שם אחד או אחר ואינני זוכרת, מכל השמות שהרי -
כבר היו לפניו שירבוטים במחברת, ויבואו שמות אחרי
The image changes — I’m a schoolgirl, carving with a sharp pencil.
Green gives way to the wood beneath, slowly revealing one name.
One name or another — and I don’t remember, of all the names, for —
there had already been scribbles in the notebook before it, and names will come after.
קח את הכאב הזה ותן לי הקלה
לשכב לבד עכשיו בעייפות גדולה
על המיטה הרחבה
ולא לכתוב יותר שירים על אהבה
Take this pain and give me relief,
to lie alone now in great weariness,
on the wide bed,
and not write any more songs about love.
זה סוף הצבא, ואני משקרת כדי שייתנו לי לצאת
בשלושה אוטובוסים ואז לגלות שהוא לא מחכה באמת
ואחרי שעברו עוד כמה חודשים, פתאום לקבל מתנה
הנה אני שנשארתי וזה שהלך, על החוף צוחקים בתמונה
It’s the end of the army, and I lie so they’ll let me go out,
on three buses — only to discover he isn’t really waiting.
And after a few more months have passed, suddenly to receive a gift:
here I am, the one who stayed, and the one who left — laughing on the beach in the photo.
קח את הכאב הזה ותן לי הקלה
לשכב לבד עכשיו בעייפות גדולה
על המיטה הרחבה
ולא לכתוב יותר שירים על אהבה
Take this pain and give me relief,
to lie alone now in great weariness,
on the wide bed,
and not write any more songs about love.
תמונה אחרונה כשאני מתעוררת, מעוד לילה בלי מנוחה
אני לא מסתכלת לך בעיניים, מתלבשת מהר נבוכה
אל תביט אלי ככה לא אל תחבק, ואולי כבר עדיף לוותר
כי כל לילה אני ישנה לידך, וחולמת על מישהו אחר
Last picture: I wake up from yet another sleepless night.
I don’t look you in the eyes, I get dressed quickly, embarrassed.
Don’t look at me like that, no, don’t hug me, and maybe it’s better to give up already,
because every night I sleep beside you and dream of someone else.
קח את הכאב הזה ותן לי הקלה
לשכב לבד עכשיו בעייפות גדולה
על המיטה הרחבה
ולא לכתוב יותר שירים על אהבה
Take this pain and give me relief,
to lie alone now in great weariness,
on the wide bed,
and not write any more songs about love.
