הימים הקשים חלפו ועברו להם הלאה ואיתם נעלם הטעם הצורב והמר ואפשר לפעמים להביט על כל זה מלמעלה כמה שלא יחזור, כמה שעבר

The hard days have passed and moved on, and with them the searing, bitter taste has vanished, and sometimes you can look at all of this from above, how much won’t return, how much has passed.

רק לא לחזור על אותן השגיאות פעמיים ושוב לעמוד נבוכים אל מול שוקת שבורה כי גם אם כבתה השמש בחיק השמים זה נגמר לטובה, זה נגמר לטובה

Just don’t repeat those same mistakes twice, and once again stand, bewildered, before a broken trough, for even if the sun has gone out in the bosom of the sky, it ended for the better, it ended for the better.

די, די, די כבר טעינו די כבר אמרנו די כבר שגינו די, די, די כבר טעינו די...

Enough, enough, enough, we’ve already erred enough, we’ve already said ‘enough’, we’ve already made mistakes. Enough, enough, enough, we’ve already erred enough...

הימים הקשים יכולים להוסיף לנו כוח כל פצע נעטף לבסוף בשקט נסתר ואפשר להתחיל מחדש וכאילו לשכוח רק לא לחזור על שגיאות העבר

The hard days can add to our strength, every wound is eventually wrapped in a hidden quiet, and one can start anew and as if forget, just don’t repeat the mistakes of the past.

כי כל המולה מסתימת, כל רעש רוגע ואנו שבים זה עם זו אל בין אותם הקירות ואולי זה יקל להבליג על מה שפוגע אם לא נחזור על אותן השגיאות.

For every commotion ends, every noise subsides, and we return, one to the other, within those same walls, and perhaps it will be easier to endure what wounds, if we do not repeat those same mistakes.