יוֹנָה מָה תֶּהְגִּי וּמַה תֶּהֱמִי חַגַּיִךְ חָגִּי נִדְרֵךְ שַׁלְּמִי

Dove, what do you murmur, and what do you moan? Your festivals are my festivals; your vows I will fulfill.

הַעוֹד לִי תִקְוָה לָצֵאת מִשְּׁבִי וּלְהַשִׂיג תַאְוָה עַל הַר הַצְּבִי תִּרְאוּנִי דָוָה מִנֹּד אוֹהֲבִי לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי עוֹד נָעֳמִי

Have I still hope to come out of captivity and attain my desire on the lovely mountain? You see me languishing from the wandering of my beloved; why do you still call me Naomi?

וְלוּ יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּדְּרוֹר לָעוּף אֶל תִּלִּי לִקְרֹא לִי דְרוֹר וַעְפַר הֵיכָלִי אֶרְקַח מָר דְּרוֹר אֶשַּׁק מֵאַהְבָה מִדְרַךְ פַּעֲמִי

O that He would give me a wing like the free bird, to fly to my hill and proclaim freedom for me; and the dust of my sanctuary I would compound with pure myrrh; in love I will kiss the path of my footsteps.

דַּיֵּךְ כִּי מַלְכֵּךְ יָגֵן בַּעֲדֵךְ וּבְאֶרֶץ חָשְׁכֵּךְ יָכִין צַעֲדֵךְ שׁוֹפָר אֶל חִכֵּךְ כִּי בָא מוֹעֲדֵךְ דַּבְּרִי עַל לִבֵּךְ נַחֲמִי נַחֲמִי

Be at ease, for your King will protect you; in the land of your darkness He will steady your steps. Raise the shofar to your mouth, for your appointed time has come; speak to your heart: “Comfort me, comfort me.”

הַשָּׂם אֶת פָּנַי אֶל עֵבֶר פְּנֵי הַדְרַת הַר סִינַי וּמְקוֹם הַסְּנֶה יַשְׁמִיעַ אָזְנַי מֵיטַב מַעֲנֶה אֶבְטַח בַּה´ כִּי יָדַע שְׁמִי

I set my face toward yonder side, toward the splendor of Mount Sinai and the place of the bush; He will make my ears hear the finest reply; I trust in the Lord, for He knows my name.