לפני כמה שנים בלכתי בשדה, הימים ימי חודש אדר ואני מהרהר בסיפור המגילה במשתה היין, בו המלך שואל את אסתר "מה בקשתך ותעש", במקום לומר את מבוקשה היא מבקשת שהמלך יבוא שוב למשתה אשר תעשה מחר למה? ולמה למחרת במשתה קיבלה את כל מבוקשה? הבנתי פתאום סוד בתפילה. זוהי תפילת התפילות המלך, הוא מלכו של עולם אלקי, אני מבקש שאוכל לראות אותך גם מחר לא כסף לא זהב אני מבקש ממך בורא עולם אני מתפלל, שאוכל לעמוד מולך גם מחר אסתר המלכה מלמדת אותנו סוד בתפילה יהודי עומד לפני רבונו של עולם ואומר: מלכי ואלקי, כל מה שאני רוצה זה לראות את המלך גם מחר לו יהי ואזכה לעמוד מולך גם מחר פושט ידי ועומד בתפילה. לחוש קרבתך לא ביקשתי דבר, כי אם לראות את המלך גם מחר משל בשם הבעל שם טוב, למלך בשר ודם היושב בארמונו ומכריז על יום פתוח בארמון כל אשר דבר לו עם המלך יבקש וכך נכנסים המוני אנשים, כל אחד ואחד ובקשתו עמו בכל בקשה דן המלך, האם טובה הבקשה והאם ראוי למבקש שייעשה מבוקשו והנה נכנס אדם פשוט. שואל אותו המלך "מה בקשתך" והוא בפשטות עונה למלך "אינני רוצה כלום, אלא שמרוב אהבתי למלך אבקש שאוכל גם מחר להכנס ולראות שוב את המלך. זהו כל מבוקשי" המלך וכל פמלייתו לא ציפו לבקשה כל כך מרגשת בוודאי התמלא המלך שמחה, על שהרבה כבוד למלכות ובוודאי שגם יתן את כל שאר בקשותיו! פורים שמח! וזכרו, "כל הפושט יד נותנים לו" – זה גם ברוחניות! שנזכה כולנו להיות קרובים למלך

A few years ago, as I was walking in a field—during the days of the month of Adar—I was reflecting on the story of the Megillah. At the wine feast, where the king asks Esther, “What is your request, and it shall be done,” instead of stating what she wants, she asks that the king come again to the feast she will make tomorrow. Why? And why did she receive all that she desired at the feast the next day? I suddenly understood a secret of prayer. This is the prayer of prayers. The King is the King of the world. My God, I ask that I may see You tomorrow as well. Not silver, not gold do I ask of You, Creator of the world. I pray that I may stand before You tomorrow as well. Queen Esther teaches us a secret of prayer. A Jew stands before the Master of the world and says: My King and my God, all I want is to see the King tomorrow as well. May it be so, and may I merit to stand before You tomorrow as well. I stretch out my hands and stand in prayer—to feel Your closeness. I asked for nothing, except to see the King tomorrow as well. A parable in the name of the Baal Shem Tov: of a flesh-and-blood king who sits in his palace and proclaims an open day at the palace. Whoever wishes to speak with the king may ask. And so crowds of people enter, each one with his request. For each request the king deliberates: Is the request good, and is the petitioner worthy that his wish be fulfilled? And then a simple man enters. The king asks him, “What is your request?” And he simply answers the king: “I want nothing; out of my great love for the king I ask that I may be allowed to enter tomorrow as well and see the king again. That is all I ask.” The king and all his retinue did not expect such a moving request. Surely the king was filled with joy, for great honor was thus shown to the kingship. And surely he will also grant all his other requests! Happy Purim! And remember, ‘Whoever extends a hand is given’— this applies in the spiritual as well! May we all merit to be close to the King.