[סקיט] Can I do it? (yeah!) Can y'all do it? (yeah!) All together now! (ohhh...)

[Skit] Can I do it? (yeah!) Can y'all do it? (yeah!) All together now! (ohhh...)

[פתיח - אורית & סגול] (יה, יה-יה-יה-יה) סגול, אורית, שירוטו על ה-ביט

[Intro - Orit & Sagol] (yeah, yeah-yeah-yeah-yeah) Sagol, Orit, Shiroto on the beat

[וורס 1: סגול 59] מחלק יהלומים, אבל איש לא קונה מסדר את הלבנים, אבל הביץ’ לא בונה משדר את המסרים, אבל הקיטש לא עונה מסיע תדרים קדימה, לא מפעיל את המונה שוקל לפרוש לכיתה קטנה, ללמידת ויפאסנה לשבת שם עשרים שנה, למות לי בבקתה קטנה ואין פה תקלה, אולי רק טקסט שלא הבנת משנן וורס כמו מנטרה במקדש בסרי לנקה כל משפט נחרט בזיכרון, כמו הביקור של היילה סלאסי בציון, אלף תשע מאות עשרים וארבע כבר לא מריץ שורות אל האף, מעדיף להריץ שורות אל הדף להרים את הרף, לעבור את הסף, וכל מי שדחף האף ושאל על הזמן שחלף ומה דחף בכלל כאן להמשיך עם זה עתיד עבר הווה הכל אותו דבר וזהו זה כשסוף־סוף תתעורר מזה תבין שאין יוצא מזה גלגול אחרי גלגול זה החוזה, אז תתמודד עם זה

[Verse 1: Sagol 59] Handing out diamonds, but nobody buys. Arranging the bricks, but the bitch doesn’t build. Transmitting the messages, but the kitsch doesn’t answer. Carrying frequencies forward, not turning on the meter. Thinking of retiring to a small class, to learn Vipassana. Sit there for twenty years, die in a small hut. And there’s no glitch here, maybe just a text you didn’t get. Chanting a verse like a mantra in a temple in Sri Lanka. Every sentence etched in memory, like the visit of Haile Selassie to Zion, 1924. No longer running lines to the nose, prefer running lines to the page. Raise the bar, pass the threshold, and anyone who stuck their nose and asked about the time that passed and what drove to keep this going — Future, past, present — it’s all the same, that’s that. When you finally wake up from this, you’ll understand there’s no way out. Cycle after cycle — that’s the contract, so deal with it.

[מעבר] (זה מוקדש לאנשים חושבים, לאנשים כותבים)

[Interlude] (This is dedicated to thinking people, to people who write)

[וורס 2: אורית טשומה] עין אחת לירושלים, השנייה לאפריקה לא פוזלת מהפריים, בואו תדפקו תמונה תתלו אותי ליד הסבתא בסלון של אמא או בכיכר העיר, מהקבר, לפרוץ קדימה ידיהם מצביעות אליי ,Lord Have Mercy תשמור עלי שלא אפול לתככי שונאיי אם זה מה שעשיתי שעורר את זעמם ?רק התחלתי, מה יקרה לי כשאגיע לשם "Mn Agabash אחי אמר לי "אורית תספרי את הקאש, שיאכלו את הקש שימשיכו לקשקש, ציירי להם ואן גוך ותני לוורס החד הזה לחתוך להם ת'תנוך אלף מילים שלך שוות את כל הפאקינג פיקצ'ר עוד וי לבני זונות עם סגול בתוך הפיצ’ר שום פלאש לא יסנוור אותך מהמשימה "אמרתי "כל האמצעים מקדשים את המטרה

[Verse 2: Orit Tashoma] One eye to Jerusalem, the other to Africa. I don’t stray from the frame, come snap a photo. Hang me next to grandma in mom’s living room, or in the city square — from the grave — break forward. Their hands point at me — Lord have mercy. Keep me so I don’t fall into my haters’ intrigues. If this is what I did that stirred their wrath — I just started; what will happen to me when I get there? “Mn Agabash,” my brother told me, “Orit.” Count the cash, let them eat the straw. Let them keep chattering; paint them a Van Gogh, and let this sharp verse cut their earlobe. A thousand of your words are worth the whole fucking picture. Another check for the sons of bitches with Sagol on the feature. No flash will blind you from the mission. “I said, ‘the ends justify the means.’”

[מעבר] (זה מוקדש לאנשים חושבים, לאנשים כותבים)

[Interlude] (This is dedicated to thinking people, to people who write)

[וורס 3: סגול 59] מרחף על פני תהום - אני בונה עולמות משערי הגיהינום אני מוסר תובנות ויש תלונות שאני שריד של תקופה פרהיסטורית כשאומנים סיפרו סיפור ולא העלו שיט לסטורי לפני ההיפ הופ - בלוז, פרי ג'אז, בי בופ היום גונבים שורות ולא משלמים על זה מיסים פה כולם מתוכנתים פה למרכז של הזרם מכניס אותם להלם מי שלא הולך בתלם אז בעצם, כולנו עבדים, מילה לברי מצייתים לשריף, כן זאת חבורה של מאפיונרים מחפש אחים לנשק, אבל מכבה ת'נר כי כאן החושך משתלט והתנגדות היא איזוטרית אז עדיף תרוץ מהר גם אם פעם לא תשיג ממש כמו הנוטוריוס ביג ,unbelievable זה 'סגול, אורית ט ,Life After Death !Reset בלי פילטר, עושים למערכת

[Verse 3: Sagol 59] Hovering over an abyss — I build worlds. From the gates of hell I deliver insights. And there are complaints I’m a relic of a prehistoric era — when artists told a story and didn’t upload shit to Stories. Before hip-hop — blues, free jazz, bebop. Today they steal lines and don’t pay taxes for it. Everyone here is programmed to the center of the current — the mainstream. Whoever doesn’t go along the groove shocks them. So basically, we’re all slaves — word to Beri. Obeying the sheriff — yeah, it’s a crew of mobsters. Looking for brothers-in-arms, but I extinguish the candle, because here darkness takes over and resistance is esoteric. So you’d better run fast even if you’ll never catch up. Just like The Notorious B.I.G., this is unbelievable. Sagol, Orit T, Life After Death — no filter — we’re hitting Reset on the system!

[מעבר] (זה מוקדש לאנשים חושבים, לאנשים כותבים)

[Interlude] (This is dedicated to thinking people, to people who write)

[סגיר] (-זה מוקדש, זה מוקדש ל) (-זה מוקדש, זה מוקדש ל)

[Outro] (-This is dedicated, this is dedicated to) (-This is dedicated, this is dedicated to)