[וורס 1]
אני זוכר איך הכל התחיל, תמונות מאלבומים ישנים
הבית הישן, צלצולי פעמונים
בין פג'ה לתקומה, פתח תקווה ותיקים
משוגע על סוס ועגלה מוכר אבטיחים
מסתכל אל השמיים
מרגיש שזה היה לפני יומיים
ועבר כמו שעתיים
ביום הראשון של הקיץ דוך לבריכה קופצים ראש למים
ילדים רוכבים על אופניים
אהבה, אוויר הרים צלול כיין
אוכל חם מונח על הכיריים
משפחה מושלמת, זה זכרון
אותם זמנים הכל היה שונה, אבל הרגיש כל כך נכון
כל הסיפור הזה מזמן מאחוריי
זוכר בקרים של חורף, נושם אוויר קר, מרגיש חי
שלווה ומנוחה
גשם שירד היה ברכה, והדלת תמיד פתוחה
וזה לא שלא טוב עכשיו
פשוט מנחם אותי לדעת שכל הזיכרונות לא לשווא
לכל דבר יש זמן ומקום
רק חבל שאני לא שם היום
[Verse 1]
I remember how it all started, pictures from old albums
The old house, the ringing of bells
Between Fajja and Tkumah, Petah Tikva old-timers
A madman on a horse and cart selling watermelons
Looking up at the sky
Feels like it was two days ago
And it went by like two hours
On the first day of summer, straight to the pool, we dive headfirst into the water
Kids riding bicycles
Love, mountain air clear as wine
Hot food sitting on the stove
A perfect family, that’s a memory
Back then everything was different, but it felt so right
This whole story is long behind me
I remember winter mornings, breathing cold air, feeling alive
Calm and rest
The rain that fell was a blessing, and the door was always open
And it’s not that things aren’t good now
It just comforts me to know that all the memories weren’t in vain
Everything has its time and place
It’s just a pity I’m not there today
[פזמון + סקראצ'ים]
קפוצ'ונים על הראש סוחבים חיים על הכתפיים
[Chorus + scratches]
Hoodies on our heads, carrying life on our shoulders
[וורס 2]
מרגיש כמו ימים ימימה
כל העולם קרס עלינו בשנייה שאיבדנו את אמא
ואחותי הגדולה עד היום מחפשת את עצמה
קשורה לסבתא, אולי רואה את אמא בדמותה
אני לא מבין גדול עדיין
ואני ממש לא מסכן אבל חוויתי על בשרי דבר או שניים
יש אנשים רואים שחור לבן, אני רואה אפור
ומרוב כאב כבר לא רוצה לזכור
כלום, מרגיש כמו בעל מום
בתור ילד הייתי בוכה כל לילה, היום אני לא בוכה מכלום
ואבא נשאר אותו דבר, אחד שלא נשאר חייב
חי עם לב שבור כי הוא איבד את אהבת חייו
אי אפשר למחוק ת'זכרונות
עכשיו מבין למה סבתא לא נרדמת בלילות
נזכרת בתקופת המחנות, סיוטי בלהות
איך הלכו אחים ואחיות
זה לא הוגן, וככה זה לא עסק
אבא אחרי ניתוח לב קורע ת'תחת בשביל להביא הביתה כסף
זה לא אמור להיות ככה, איזה סרט
הכל היה אמור להיות אחרת, שגרה חוזרת
בעתיד יהיה יותר טוב בטוח
יותר רגוע, הכל יהיה פחות מתוח
תוהים מתי גם לנו יהיה קצת זמן לנוח
והחיים עפים כמו עלים ברוח
[Verse 2]
Feels like day after day
The whole world collapsed on us the second we lost Mom
And my big sister to this day is searching for herself
Attached to Grandma, maybe she sees Mom in her image
I’m still not very wise
And I’m not a victim, but I’ve learned a thing or two the hard way
Some people see in black and white; I see gray
From so much pain I don’t want to remember
Anything, I feel like I’m maimed
As a kid I cried every night; today I don’t cry about anything
And Dad stayed the same, the kind who doesn’t owe anyone
Living with a broken heart because he lost the love of his life
You can’t erase the memories
Now I understand why Grandma doesn’t fall asleep at night
She recalls the time of the camps, nightmare terrors
How brothers and sisters were lost
It isn’t fair, and that’s no way to go on
Dad, after heart surgery, busts his ass to bring money home
It’s not supposed to be like this, what a movie
Everything was supposed to be different, routine returns
In the future it will surely be better
Calmer, everything will be less tense
We wonder when we’ll also have some time to rest
And life flies like leaves in the wind
[פזמון + סקראצ'ים]
קפוצ'ונים על הראש סוחבים חיים על הכתפיים
[Chorus + scratches]
Hoodies on our heads, carrying life on our shoulders
[וורס 3]
ועם הזמן הכל משתנה, גם השברים
ראיתי אחים ובני דודים הופכים להיות זרים גמורים
לכל אחד אמת שונה, מיליון פנים
ראיתי מה הזקנה עשתה לסבא וסבתא לאורך השנים
וסבא שלי הוא מזמנים ישנים
היה קצין משטרה בתקופות תמימות של מוסר וערכים
תמיד כיבד את האישה, דאג לפרנס ת'ילדים
לא שיקר בחיים, לא רימה אנשים
בנאדם קשה, שלרגע לא מסוגל לשבת
ולפעמים נראה לי שכל מה שהוא צריך זה אוזן קשבת
כי אף אחד לא יודע מה הוא עבר, ומה מחכה מחר
אי אפשר לתקן את טעויות עבר
וזה רק מכעיס אותו עוד יותר
מאז שחיימ'קה נפטר הוא הרגיש שאין לו בשביל מה לחיות יותר
כי לקחו לו את הבן הכי אהוב
זה לא בושה שזה אמת, אבל עצוב
אני יודע מה זה להרגיש כמו סתם עוד אחד
להיות מוקף באנשים ולהרגיש לבד
והחיים ממשיכים, גם הסיפור
ואין לו סוף עצוב, כי הסוף עוד לא גמור
אין טעם להתעכב על העבר, זו הוכחה
החיים מורכבים מרגעי עצב ושמחה
אז המשכנו את חיים בתקווה להשגחה
בידיעה שאין דבר יותר יקר ממשפחה
[Verse 3]
And with time everything changes, even the fractures
I saw brothers and cousins turn into complete strangers
Everyone has a different truth, a million faces
I saw what old age did to Grandpa and Grandma over the years
And my grandpa is from old times
He was a police officer in innocent eras of morals and values
He always respected women, made sure to provide for the children
Never lied, never cheated people
A tough man, unable to sit still for a moment
And sometimes it seems to me that all he needs is a listening ear
Because no one knows what he went through, and what awaits tomorrow
You can’t fix the mistakes of the past
And that only makes him even angrier
Since Chaimke passed away, he felt he had nothing left to live for
Because they took from him his most beloved son
It’s no disgrace — that’s the truth, but it’s sad
I know what it feels like to be just another one
To be surrounded by people and feel alone
And life goes on, so does the story
And it has no sad ending, because the ending isn’t finished yet
There’s no point lingering on the past — that’s the proof
Life is made up of moments of sorrow and joy
So we carried on with life, hoping for providence
Knowing there is nothing more precious than family
